דוקטרינה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
4 ביוני 2005
דיאט סשן - או כיצד מסייע הבדסמ להוריד במשקל
זה התחיל מפלירט קצר מאוד של מיילים דרך הכלוב. רק בשלב מאוד מאוחר של השיחות ביננו שאלתי על איך שהיא נראית. זה היה אחרי שרחל עצמה שאלה "למה אתה לא שואל כיצד אני נראית?". אז שאלתי.
היא ענתה לי כי היא שוקלת מעל 20 קילוגרם מעבר למשקל הרצוי לה. שאלתי אם היא תרצה לחוות סשן דיאט. לא, זה לא סשן קטן או מצומצם אלא סשן של כאב המשולב עם דיאטה. מייד היא אמרה שכן. מצא חן בעיניה. את הרעיון לצרף סשן ביחד עם דיאטה למדתי דווקא מאחת הבנות שנפגשתי שהציעה עצמה את הרעיון אבל לא יצא לנו להמשיך את הקשר מעבר לפגישה אחת. רחלי, אם הייתם רואים אותה, הייתם מבינים כמה המשקל לא משחק תפקיד כאשר מדברים עם האדם ופוגשים את הדמות שלו ואת הסגנון כתיבה שלו ואת האני העצמי שלו. ובכל זאת, עשרים קילוגרם מעבר למשקל זה הרבה מאוד. נפגשנו. בפעם הראשונה שלנו ביחד שנינו היינו הרבה יותר מגורים מינית מאשר בקטע של הבדסמ. אבל, לא צריך לרחם עלי. הסקס היה מעולה. ייצרי מאוד, חייתי מאוד, בהמי ביותר. כאשר לקחתי את המושכות של השליטה גיליתי כי רחל היא מהמתמרדות התמידיות. מאלו ששואלות למה, כיצד, איך ומדוע. מאלו שרוצות כל דבר לדעת ומאלו שכל הזמן חושבות, מחשבות, עושות חישובים של עלות תועלת. נשלטת אמיתית – היא לא. היא נשלטת כאשר היא מבינה את ההיגיון, את הלוגיקה ואת השכל שעומד מאחורי הוראות ופקודות שהיא מקבלת. כך זה היה עם הדום הקודם שלה – ואת זה היא ניסתה לכוון גם למולי. עכשיו התפנינו לרעיון של שילוב עולם הבדסמ עם הדיאטה. הצעתי לה רעיון: את עולה על המשקל ונשקלת. עירומה לחלוטין. בלי בגדים, בלי חזיה, בלי תחתונים, בלי נעליים בלי כלום. רק את והגוף שלך. רחלי נשקלת על משקל דיגיטלי מאוד מדוייק. בכל שבוע את צריכה להוריד 3 קילוגרם. לא פחות, אפשרי יותר אבל לא רצוי. בכל יום את מנהלת רישום מדוייק ביותר של פעמיים ביום לגבי המשקל שלך. את מעבירה לי במייל בבוקר ובלילה, את המשקל שלך. את חייבת להגיע למצב בו בערב, את שוקלת בדיוק כמו ששקלת בבוקר. המשמעות תהיה כי בבוקר שלמחרת, ירדת בין שלוש מאות גרם ל ארבע מאות גרם. וכך במשך שבוע שלם. רחלי הסכימה. טוב, זה הגיוני עבורה. זה עושה לה שכל. זה מאוד לוגי. ולהיגיון היא אומרת כן. רגע, יש עדיין את הצד האפל של העניין - אצל דיאטנית רגילה, אפשר לספר סיפורים בנוסח של למה לא הורדתי במשקל ו"כמה ימי הולדת היו לי" ו"כמה מסיבות הייתי צריכה ללכת" ו"זאת היתה ארוחה עם החברים מהעבודה". אצלי אין סיפורים אלא ביצוע. כל הפרה תגרור עונש. חמור אפילו הייתי אומר. "איזה עונש למשל?" היא שאלה בפגישה הראשונה והודעתי לה כי לא כדאי לה לדעת על מה יהיו העונשים (כי היא עוד עלולה לאכול יותר רק בגלל העונשים. נשלטת או לא נשלטת – היא תישאר שפחה בכל החיים שלה). למחרת בבוקר רחל קנתה משקל דיגיטלי מאוד מדוייק – כמו של ספורטאים. מאותו ערב המיילים ממנה התחילו לזרום. למעט יום אחד שבו היא שקלה בערב 200 גרם יותר מאשר בבוקר – היא עמדה בהוראות המדוייקות שלי. שבוע ראשון הגיע ל 4 קילוגרים שהעיפה ממנה. שבוע שני: עוד 3 קילוגרם הורדו. שבוע שלישי – עוד שלושה הוטסו ממנה. ועכשיו? מתחיל השבוע הרביעי לדיאטה של הכלוב. נפגשנו רק פעמיים במהלך החודש הזה (אני הייתי בלחץ היסטרי בעבודה ובנוסף התחלתי להיפגש עם משהי אחרת). בשני המפגשים הבאים שלנו – היו חוויות נחמדות מאוד של שליטה (בעיקר סטירות לחי, השפלות, הצלפות מקסימות על התחת) אבל זה לא הכין אותי בשום צורה למפגש הרביעי בינינו. שבוע הרביעי לדיאטה המאוד ברורה ומאוד חד משמעית. הגיע השבוע הרביעי. ההנחיה המאוד ברורה שלי אליה לגבי השבוע הרביעי היתה מאוד ברורה ומאוד חד משמעית: "את לא מורידה ולא מוסיפה למשקל. את מתאזנת במהלך השבוע על המשקל הנוכחי שלך ורק אז ארשה לך להמשיך לרדת במשקל". שוב, בפעם השלישית הגעתי אליה הביתה. היא גרה באחת מערי השינה של גוש דן בתוך דירה ענקית שהיתה שייכת לסבתא שלה זיכרונה לברכה. עכשיו היא שלה. פלוס חתול לבן, שכחתי לציין. "כמה?" שאלתי בכניסה לדירה. היא לא ענתה. הסטירה שהועפה לכיוון הלחי שלה הבהירה לה שאני רציני. "כמה הורדת, שאלתי אותך?". ראו עליה. היא פשוט היתה יפיפה בתוך חודש היא הורידה קילוגרמים שלמים. שפחה כמעט מושלמת – למעט העובדה שהיה לי כמעט ברור לחלוטין שגם השבוע היא הורידה במשקל. "הורדתי שלושה קילוגרם השבוע". "תעמדי על ארבע מייד". הגוף שלה לא הספיק להתייצב על ארבע ומייד עם יד חשופה בלי שום חגורה. התחת שלה החל לחטוף מכות. רק כאשר היד שלי התחיל לכאוב בעצמה – עצרתי. "עכשיו מגיע העונש עצמו", הודעתי לה. "המכות שחטפת עד עכשיו בתחת לא היו העונש אלא היו הכנה לקראת העונש". ידעתי ממה היא פוחדת באמת. ידעתי מה מכניס אותה ללחץ אמיתי. על זה היא דיברה במהלך השיחות שהיו ביננו דרך הכלוב. חושך. רחלי פוחדת מחושך. באמצעות צעיף שמצאתי אצלה בארון הבגדים סגרתי לה את העיניים. "רחלי, כאשר אני מורה לך לעשות פעולה מסויימת את עושה אותה. השבוע לא הייתי אמורה לרדת במשקל אלא להתייצב עליו. אין לך שום שליטה עצמית והמשמעת העצמית שלך נמוכה מאוד". ועל זה נענשים. אפשר היה להריח את הריח המגיע מבין הרגליים שלה. זה אותו רגע של ייחום של גירוי עצום. דווקא העונש שהיא אמור לחטוף בעוד שניות מועטות גורם לה לייחום אדיר. לגירוי מיני מוטרף. יופי. אני כועס והיא מגורה. ממש שיגעון. אבל עדיין רחלי לא עשתה את מה שביקשתי ממנה. אסור היה לה לרדת במשקל. היא היתה צריכה לייצב משקל ולא להמשיך לרדת. פתחתי את מערכת הסטריאו על "מיסה קריאולה". זאת היתה הדרך שלי לטשטש את הקולות של ההצלפה לפני שהיא נוחתת על הגוף שלה. זאת היתה הדרך הטובה ביותר שאת המגע של היד עם התחת שלי היא תרגיש רק כאשר התחת שלה יחטוף את המכה. המוסיקה, במיסה קריאולה מתחילה חלש ואז מתגברת. כך גם היה העונש. יש לי חגורת עור, העשויה מעור פרה. מדהימה בעוצמת המכה שלה. החגורה, לא הפרה. מדהימה בפסים שהיא יכולה לעשות על העור החשוף. והחגורה התחילה לעבוד. חזק מאוד, קצר, לעניין. בלי שום אפשרות לאתר את איבחת השריקה שלה לפני שהיא נוחתת. רק את התחושה של הצריבה רחלי הרגישה. רגע אחד, אמרתי לעצמי – זה לא יכול להיות. כן, זה בהחלט קרה. מבט חטוף אחד לבין הרגליים שלה הראה לי כי לא טעיתי. נוזל שקוף החל לנזול באיטיות מבין הרגליים שלה, הנשימות שלה הפכו להיות יותר ויותר חזקות. "את יכולה לגמור עכשיו" אמרתי לה. שתי אצבעות שלה מצאו את הדרך מייד לדגדגן ושנייה נוספת לאחר מכן, היא גמרה. בעמידה. אני מכיר את הגוף שלה כבר די טוב. הסרתי את הצעיף מעל העיניים שלה וסייעתי לה לשכב על השטיח. עכשיו, הגוף שלה מעביר צמרמורות רבות מאוד מהמוח, מהגב, אל כל הגוף. היא צריכה עכשיו את מגע היד שלי. את היד המלטפת. האוהבת. היא צריכה עוד כמה דקות להתאושש ולהרגיש גלי גמירה קטנטנים נוספים. עברו עשר דקות. עכשיו היה תורי להנות. תראו, אני יכול לתאר לכם מה שהיא עשתה לי שם בבית של הסבתא שלה, בסוף השבוע הרביעי לסשן של הדיאטה. אני יכול לספר לכם אבל אז אני אצטרך להרוג אתכם. לא כדאי. ארבע שבועות של איומים, של מכות, של סטירות, של השפלה – והגוף הזה, של רחלי, שכל החיים שלה (כמעט שלושים שנה) מספרת למה לא יכולה לרדת במשקל – האמת התבררה. היא יכולה לרדת במשקל אבל היא גם יכולה לספר למה היא לא ירדה במשקל. ברגע שלא אפשרתי לה לספר ולא נתתי לה להסביר למה היא לא ירדה במשקל – היא הורידה. עכשיו היא חזרה שוב לכלוב. תחת הכותרת של נשלטת, בלי תת כותרת המצביעה על משקל עודף. היא בדרך למשקל הנכון. מקסימום, אם היא תטעה ולא תוריד במשקל, היא תרים אלי טלפון על מנת להיענש על כך. עכשיו התור של המאסטר החדש שיהיה לה לגרום לה לשמור על הדיאטה. רק באמצעות השכל, ההיגיון – הוא יוכל לסייע לה. ולשלוט עליה. דוק, תל אביב. -------------------------- מוקדש לרחל (שם בדוי לאדם אמיתי) שמחפשת אהבה ולא מאהב. |
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
4 ביוני 2005
מקווה שגם הפעם זו פנטזיה ,
12 קילו בחודש זה יותר ממסוכן , כל מי שמבין בתזונה יודע שהגוף לומד לפצות את עצמו על החסך באוכל ולכן אולי השבוע הראשון אפשר להוריד 3 אבל אחכ זה פשוט סכנת נפשות . כל רופא מתחיל יגיד לך שזה פשוט לא אפשרי ואסור לנסות . לכן אני מקווה שגם הפעם זו פנטזזיה . |
|
|
|
דוקטרינה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
4 ביוני 2005
הי בטי בום
הכיוון המרכזי היה ללא צל של ספק בן 5-8 ק"ג בחודש. מאחר ואני לא רופא, הדבר היחיד שיכלתי לעשות זה לתת הוראה של שלושה שבועות ירידה ואז עצירה. את זה עשיתי באמצעות שיחת טלפון לרופא ידיד שלי (שיודע על ה"תחביב" שלי).
הוא מייד הורה לי לעצור את הדייאטה הזאת למשך שבועיים. העצירה עצמה לא הצליחה - רחלי נהנתה מאוד מהרעיון שאפשר לרדת במשקל בדרך שהצגתי בפניה. בכל מקרה - כרגע היא עצרה את הירידה במשקל. דוק. |
|
|
|
בטי בום(שולטת)
|
לפני 18 שנים •
4 ביוני 2005
שמחה שציינת את זה
5 קילו לחודש זה בהחלט סביר . |
|
|
ים_yam(לא בעסק)
|
לפני 18 שנים •
4 ביוני 2005
העיקר שהיא עצרה את הטירוף הזה!
דיאטה קיצונית זה דבר הרסני לגוף!!! גם דיאטת אטקינס שמביאה לירידה ראשונית מהירה צריך לעשות בהדרגה ותחת פיקוח רפואי אחרת נגרמים נזקים בלתי הפיכים לגוף. טוב שהתיעצת עם רופא - אך גם רופאים לא בקיאים תמיד בתזונה צריך תזונאי/ת לפקח על תהליך קיצוני שכזה, יחד עם שיתוף פעולה של רופא. עד כאן שיעור תזונה להיום ים שלמדה 3 שנים תזונה קלינית טבעית ועדיין מציירת על אנשים כי זה יותר כיף מלהגיד להם מה וכמה לאכול! |
|
|
|
דוקטרינה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
4 ביוני 2005
דיאט בדסמ
הודעתי את זה בפורום כי ספגתי מטח של מיילים בפרטי שאסור לי לעודד דיאטה חמורה ודראסטית.
מאחר ואני לא אמון על נושא זה בממשלת ישראל או במועצה להורדה במשקל - הזדרזתי לציין את העובדה כי הירידה במשקל נעצרה. ושוב - למען הסר כל צל של ספק (כמו שאומר עורך הדין שלי) אין בפוסט זה בכדי לעודד אנשים לעשות דיאטת כסאח. או כמו שאומרים: ילדים, אל תנסו את זה לבד בבית. דוק |
|
|
Tame
|
לפני 18 שנים •
4 ביוני 2005
ים, לפי מה שהבנתי היא לא הפסיקה (או לפחות לא ידוע) אבל אפשר לשאול את דוקטרינה.
מה שכן, איפה שמעת/קראת שדיאטת אטקינס פוגעת בגוף במקרים מסויימים? אישית אני צמחוני אבל הדיאטה הזו והמשמעויות שלה מעניינות אותי מבחינה ביולוגית (ואולי גם ארכיאולוגית/אנטרופולוגית). אם יש לך עוד מקורות מידע/ניסויים שנערכו/דיווחים של אנשים שהתנסו - אני אשמח לקבל לינקים והפניות.. תודה 
|
|
|
| ורה |
לפני 18 שנים •
4 ביוני 2005
חוץ מה*3 ק"ג בשבוע* (מטורף לגמרי), הרעיון מעולה. מעולה!
|
|
|
|
דוקטרינה(שולט)
|
לפני 18 שנים •
4 ביוני 2005
חבר'ה - הדייאטה נעצרה
הדייאטה שלה נעצרה לא בגלל שזה הדבר הנכון לעשות או כי זה מצטייר יותר טוב כאן בפוסט שלי אלא כתוצאה מהחלטה שלה.
אני לא איתה ביחד. דוק. נ.ב.: בדיעבד בלבד - מסכים כי ההוראה שלי ל 3 ק"ג בשבוע (שזה משהו כמו 13 קג בחודש) לא היתה נכונה. מכה על חטא. |
|
|
| en1 |
לפני 18 שנים •
4 ביוני 2005
אני חייבת גם להגיב...
מאוד אהבתי את הרעיון ואני גם בטוחה שהמסגרת הזאת ממש עזרה לה. אבל.. (תמיד יש אבל) אמרת לה לרדת 3 קילו בשבוע. זו הגזמה פרועה. היית צריך להתייעץ עם רופא לפני שנתת הוראה. עדיף דיאטנ/ית. וגם לרדת באופן כל כך דרסטי ואחר כך פשוט לעצור את הירידה זה בערך הדבר הכי לא יציב שאתה יכול לעשות לגוף של אדם. הרעבה ואז פתאום לאכול כרגיל. לפי מעט הידע שיש לי, היא עדיין צריכה לשמור על מסגרת אכילה מסודרת ולדאוג לשמור שלא תהיה כעת עליה דרסטית במשקל. בקיצור, זה כיף לרדת במשקל, אבל לא בכל מחיר. הרעיון טוב, אבל עשית כמה טעויות שהיא אולי תשלם עליהן. רק הנאה, enjoy |
|
|