scorpio king(שולט)
|
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2005
הצד האפל של הבדסמ...קווים לדמותו:
חציתם את הגבעה , עליתם את ההר ועברתם מעולם שכולו וניל ופצפוצים אל עולם הבדסמ. התרגשתם וריגשתם אחרים, הגעתם למקומות בהם ראיתם את האור ואף נגעתם בו. הלכתם על הקצה וזכיתם להישאר בחיים ואף לספר על כך.
שום דבר לא הכין אותכם לכך שלפעמים אפילו המציאות רחוקה מכל מה שהעזתם לחלום עליו. האם קרה לכם שבמהלך אותה הליכה על הקצה עברתם אותו בכוונה או שלא בכוונה לשניה או יותר ממנה? עשיתם או עשו לכם מעשים או הבאתם אנשים לחוות חוויות שבדיעבד הבנתם שהגעתם למקום שבו לא הייתם צריכים להגיע אבל הבנתם את זה מאוחר מידי? חווויתם חוויות שבאותו הרגע הרגשתם שהם בניגוד לרצונכם או שניתבו אותכם לפינה מסויימת שבהם לא יכולתם להגיד לא ובדיעבד למרות שבאותו רגע חשתם כעס על שנאלצתם לעשות את אותו מעשה אתם שמחים או חשים סיפוק על כך בסופו של דבר? |
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2005
כן
|
|
|
הנמרונת
|
לפני 18 שנים •
6 ביוני 2005
אכן קרה
סיפוק מהיכולת לממש (מהכח שבי) המוסריות שבי אומרת אחרת (קונפליקטים של כנועה)  עניתי על השאלה ?
|
|
|
T O M(שולט)
|
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2005
הצד האפל של הבדסמ
Master Yoda: Anakin Skywalker, Surrender not to the Dark Force (of the BDSM) Protect You, Jedi Will  |
|
|
Dark Artist(שולט)
|
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2005
יכול לענות על כך בחיוב
פעם אחת קרה שזה הוביל אותי למחוז אפל שלא רציתי להגיע אליו ונותבתי לשם על ידי סאבית שאז היו לי רגשות כלפיה ועל ידי אדם נוסף שהמטרה שלהם היתה אחת בלבד, "השפלה והרס עצמי שלי"
לשמחתי זה קרה רק פעם אחת ומאז התחזקתי והתחשלתי ולמדתי לקח לגבי מקומות לא רצויים שהBDSM יכול להביא אותך אליהם ולדעת בדיוק במי אתה בוטח ובמי לא עד היום אני מזכיר לעצמי את המקרה הזה על מנת שלא אפול לאותה מלכודת שוב |
|
|
מאסטר יקיר(שולט)
|
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2005
קרה
ומקווה שיקרה עוד ועוד... רק שם אנחנו לומדים להכיר את האני שלנו... רק שם אנחנו יודעים לחוות ולחוש את ההתרגשויות העזות ביותר. |
|
|
| mabel(אחרת) |
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2005
כן קרה...וטוב שזה קרה
Mabel |
|
|
נוריתE
|
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2005
כן
ועד היום לא יודעת להחליט אם טוב או רע בשבילי בשבילם בטח שטוב |
|
|
|
scorpio king(שולט)
|
לפני 18 שנים •
7 ביוני 2005
נריסה, ניו בוי , נמי,
ברור לי ששאלתי שאלה לא פשוטה ואני מודה לכל אלו שלפחות ניסו להתחיל לענות... (ובאיחוד לדארק ארטיסט שהצליח לענות ביותר מכן או לא ועל כך הוא יזכה בכוכבית )
יחד עם זה נותרתי עם תחושה שהתשובות ברוב המקרים עדיין רק מגרדות את הציפוי ולא נוגעות בעיקר. התחושה שלי היא שבאיזה שהוא מקום בשאיפה שלנו להגיע אל אותם מקומות בתוכנו שכמו שניו בוי אמר : "רק שם אנחנו לומדים להכיר את האני שלנו... רק שם אנחנו יודעים לחוות ולחוש את ההתרגשויות העזות ביותר" עשויים גם להיטשטש הגבולות ואף להיחצות. ברצון להגיע עד לסנטימטר האחרון לפני קו הגבול טמון גם הפוטנציאל להגיע סנטימטר אחריו. ההבדל הוא לכאורה רק בשני סנטימטר אבל אלו שני הסנטימטרים שעושים את כל ההבדל. לטוב ולרע, בין הצלחה לכישלון. מחלק מהתשובות בשירשור הזה אני מוצא שדווקא הגילויים והסיפוק הגדולים ביותר נמצאים באותו מקום . במקומות שהסאב/ית לא ידעה שקיימים בהם. במקומות שהדום לא יכול היה לדעת שהיא/הוא מסוגלים להגיע אליהם. כמו שנמרונת כתבה בקצרה אבל בדיוק רב (ואני לא מצטט במדויק אבל אני מקווה שאני לא טועה) במקום שבו הסיפוק על ההצלחה האישית שלה מתערבב עם הקונפליקט המוסרי של המעשה. נדמה לי שעבור לא מעטים דווקא בנקודה הזו מתגלה האני האמיתי ומתקיים הריגוש העז ביותר. לעומת זאת במקומות שבהם הכל כל כך ברור וידוע כמו תסריט שנכתב מראש, שבו כל הצדדים יודעים או יכולים לשער מה הצד השני עומד לעשות, ההפתעה נעלמת ואיתה גם הריגוש והגילוי. לילה כתבה שעד היום היא לא יודעת להחליט אם זה טוב או רע. מייבל בטוחה שכן. לי למען האמת עדיין אין תשובות מוחלטות.... |
|
|
|
nerissa(אחרת)
|
לפני 18 שנים •
8 ביוני 2005
והנה הסבר ל"כן" הקצר שלי
אתה רוצה דוגמאות, סקורפיון?
הנה: קישור ל"כשלון" קישור ל"גופי לא שלי יותר" אלו שתי דוגמאות. יש כמה וכמה. בתחילת דרכי בקטע הייתי באטרף של בדיקת גבולות ודחיקתם. ניסיתי גם מקומות שמראש ידעתי שלא אהייה בטוב בם. למה? כי זה היה אתגר אישי. כי אם לא אנסה - לא אדע. כי חשבתי שהמסע וההתמודדות יביאו חוסן/מרפא. בחלק מהמקרים זה הצליח בגדול. בעצם - ברוב המקרים. אבל זה משהו מאוד אינדבידואלי לדעתי. בחלק מהמקרים זה הלך רחוק מידי עבורי. זה השאיר משקעים לעתיד כך שגם אם יגיע היום וארצה שוב לנסות ולדחוק גבול זה או אחר, יהיה לי קשה פי אלף מאשר קודם. בגלל צריבת הכשלון הקודם. יש בהחלט משהו ממכר בדחיקת גבולות אישיים. זה נפלא כשיש בן זוג המלווה ועוזר ותומך ומחכה "בצד השני". לפעמים מדובר במשהו מחיי היומיום. לפעמים מדובר בבדסמ ובדום/דומית. לפעמים הנוכחות של השולטים לא מספיקה. מנסיוני האישי, זה לא תלוי רק בצד הדומיננטי וביכולותיו/נסיונו, עד כמה שניתן לדמות הזו משקל אלוהי. זה קודם כל תלוי בנו. הכנועים. בחוסן האישי שלנו. ביכולת האישית להתמודד עם מקומות שכאלה. אני נתתי כאן זווית ראיה של כנועה. באותה מידה יש לדומיננטים גבולות משלהם. בחינת גבולות משלהם. פריצת גבולות שלהם.. גם בחציית או בחינת הגבולות של הצד הדומיננטי יש משקל גדול לצד השני. במקרה הזה - הכנוע. שת"פ ונכונות וחוסן של הצד הכנוע הם אלה המאפשרים לצד הדומיננטי לבחון את הגבולות האישיים שלו כאדם וכשולט. והיכולת "לשים ברקס לפני שיהיה מאוחר מידי" לדעתי מוטלת על הצד הכנוע בדיוק כמו על הצד השולט. עם כל הרצון הטוב שבחינת הגבולות האישית תהייה הדדית - אסור לנו לאבד עצמינו. דוגמה? כבר לא פעם נתקלתי (גם אני אישית במערכות יחסים קודמות) בקשרים מונוגמיים. אז צץ גבול משותף. שיתוף דום אחר בסשנים כולל סקס. עד כמה הכנועה מסוגלת לשתף פעולה וללכת עם זה? עד כמה השולט המונוגמי והרכושני שלה מסוגל להתמודד עם עצמו ולאפשר סיטואציה כזו? לראות דום אחר מזיין את השפחה שלך? יש כאלה שפשוט לא מסוגלים. יש כאלה שהגיעו לשם וחצו את הגבול הזה ואחריו - הקשר שלהם התפורר.. המחשבה שהשפחה היתה מסוגלת להרשות למישהו אחר לזיין אותה מול הדום שלה (וכאן, כשמדובר באמוציות, קשה להפריד את עניין האחריות. ז"א - ההגיון הזה שאומר "זה גם הגבול וההתמודדות שלי ולא רק של השפחה שלי. אני לא יכול להאשים אותה..") או מצד שני - הכנועה עצמה פרשה. העובדה שהאיש שאוהב אותה מרשה למישהו אחר לזיין אותה ולא עצר זאת - שמה סוף לקשר. זו רק דוגמה אחת. יש רבות שכאלה. |
|
|