מחניקקקקק

מחניקקקקק

Templer​(שולט) • 12 ביוני 2005

ערומה כביום היוולדה.
גופה חשוף למבטיו הפולשניים.
ידיו חודרת לתוכה, נרטבת ממיציה חשה בחום גופה.
"שבי על הכיסא!"
מתישבת , מבטה מנסה לפתור את פשר הדברים.
עד מהרה מוצאת עצמה נקשרת לכיסא.
ידיה נמתחות לאחור נאזקות.
רגליה מפוסקות חושפות את הכוס המגולח.
הרגליים נאזקות אף הן וכך גם ירכיה שנקשרות לכיסא.
ידיו לופתות את שערה, מושכות בחוזקה אחורה בשעה שאצבעות
ידו לשות את שדיה בחוזקה וצובתות בעוצמה את פיטמותיה.
גופה מתפתל מעוצמת הכאבים...
סטירה חזקה מטלטלת אותה, משתקת את כוח ההתנגדות.
תחושה מעורבת של הלם, עלבון והשפלה מתרוצצת בקירבה.
וכך, ידיו לשות את גופה, סוטרות לשדיה, חודרות שוב לתוכה.
והכאב...
הכאב הזה...

ואז, הוא קרב אליה מאחור מלביש על ראשה שקית ניילון שקופה,
מהדק לצווארה.
ראשה נע קדימה ואחורה ולצדדים, כמנסה להסיר את הכסות שלבשה לפתע.
השקית מתנפחת ומתכווצת לסירוגין כשאד לבנבן מכסה לעיתים את פניה.
"פיתחי את הפה!" באה ההרואה.
היא מנסה להתעלם, נלחמת על עוד טיפת חמצן.
נעשה חם בפנים.
שוב "פיתחי את הפה".
ואז, פיטמותיה ניצבטות בחוזקה וסטירה מעוררת אותה.
פיה נפתח ומבעד לניילון מוצמד מצבט ללשונה.
הכאב עז.
פיטמותיה כואבות וכך גם לשונה.
...


....
פניו מחייכות מולה והוא מחבק אותה.
"התעוררת?"
"איזה חלום מוזר חלמתי"
הוא מחייך חיוך רחב אליה ומהדק את השמיכה....