[size=18]24/7 - זמן או גם מצב נפשי?[/size]

[size=18]24/7 - זמן או גם מצב נפשי?[/size]

convert​(נשלט) • 14 ביולי 2003

זה זמן מה שאני עוקב בעניין אחר ההודעות המתפרסמות בפורומים השונים. עוקב ומתרשם מהרבדים העמוקים אליהם מצליחים חלק מהחברים להגיע. מתרשם ונהנה.

והנה, החלטתי לעשות מעשה, ולנסות, בעקבות הדברים שקראתי, ובעיקר - בעקבות ההרגשות שהרגשתי כתוצאה מהדברים שקראתי, לנסות ולהשיב ולו קמצוץ משנתנו לי אותם הדברים, ולשתף אתכם בחלק ממחשבותיי הצנועות.

לרובנו קיימת דיעה נחרצת (הגם שמתחלפת היא לפחות 3 פעמים ביום, אבל עדיין, למשך מספר שעות לפחות - נחרצת), ביחס לשאלה, "האם ניתן לחיות במסגרת של יחסי שליטה, 7 ימים בשבוע 24 שעות ביום (24/7)".

רבים הם הנימוקים בעד, כשם שרבים הם הנימוקים נגד. אולם לפני כל דיון ענייני באותם נימוקים, ראוי שנקדיש מעט מחשבה למשמעות הגלומה מאחורי אותו מושג ערטילאי - "24/7". האם מדובר בפרק זמן בלבד, או שמא מדובר, גם, ב"מצב נפשי".

אכן, לאלה מאיתנו הרואים במושג "24/7" כמושג המגדיר פרק זמן ותו לאו, היינו מושג המגלם בתוכו חיים משותפים עם בן הזוג וכניעה/שליטה תמידית, יכולה להיות בעיה מסויימת עם ההגדרה.

הכרתי בעבר "דומית" מופלאה, שהיתה פורשת משנתה ברבים (הכוונה כמובן לאותם "רבים" מה"מעטים" שהיו "בחוג מכריה"...), ודורשת מעבדיה הפוטנציאלים ויתור - פשוטו כמשמעו - על כל צורת חיים פרטית-אנושית, לרבות על משפחה, חברים ורכוש, והקדשת כל רגע ביממה, כל שבריר מחשבה וכל תא בגוף, לשירותה ולשירותה בלבד. הכרתי גם "סאב" כבן 70, רב אמצעים, אשר עזב כמה שנים לפני הכרותי אותו את משפחתו וביתו, במטרה להקדיש את שארית חייו לשירותה של גבירה מסויימת.

אכן, אם זו ההגדרה של המונח 24/7, קשה היא. קשה עד מאד.

אולם הפירוש הנ"ל כלל אינו מחוייב המציאות.

ואף למעלה מכך - לדעתי הצנועה, הפירוש הנ"ל אף חוטא למציאות, בהתעלמו מהרבדים השונים העוטפים את יחסי השליטה.

אלא מאיתנו המתייחסים ל"שליטה" במובן הפיזי בלבד, היינו - לרובד הראשון, אשר לעניות דעתי אף הינו הרובד השטחי ביותר, לעולם לא יוכלו לחיות "24/7", וזאת אף אם יחיו ב"מובן הפיזי" עם בן זוגם 7 ימים בשבוע 24 שעות ביממה. באותו הרובד, משך יחסי הכניעה הוא כמשך דחיית הפורקן, וכשזה בסופו של דבר מגיע, מסתיימת לה גם אותה תחושה נפשית, היונקת את כל חיותה באותו הרובד, מהתחושה הפיזית.

לעומת זאת, למעטים שבינינו שזכו להגיע לרובד העליון; אלה שהשכילו ליטול בידיהם את תמצית מהותם ולהגישה לצד האחר, כשהיא עטופה בכל מנגנוני ההגנה שפיתחו במהלך השנים, מרופדת בכבודם ומשובצת ברגשותיהם העמוקים ביותר; אלה שהצליחו להחליף את הבושה בכמיהה; אלה שגילו כי הם זקוקים לאותו אחר באופן כה נואש, עד כי מוכנים הם לבצע בדמעות של חדווה כל משימה שתוטל עליהם; אלה שהבינו לפתע, כי יראתם הגדולה ביותר היא, כי יסור חינם מעל אותו אחר, והבינו שעל מנת למנוע את אותו מצב, יעשו הכל, אבל ממש, ממש הכל; אלה המסוגלים לנסוק אל על למרומים או להעמיק למצולות, בשל מילה, תנועה או מבט של אחר - הרי לגבי כל אלה, משתנה התמונה מקצה לקצה.

הרי כל אותם ברי מזל, נמצאים בכל יום, בכל שעה ובכל חלקיק של שנייה, באותו מצב נפשי האופייני כל כך ליחסים של שליטה. הרי כל אותן תחושות, רגשות ופחדים, אינם חולפים ובאים, כסרים למרות המרגיש. הם נמצאים. הם קיימים. הם המהות. הם 24/7.

והם קיימים 24/7 ללא כל קשר לתדירות פגישות בני הזוג; והם קיימים 24/7 מבלי שיאלץ האחד לוותר על עבודתו, חייו האישיים ומשפחתו על מנת להשיגם.

זו, לדעתי הצנועה, המשמעות האמיתית מאחורי אותו מונח. משמעות מהותית ולא טכנית בלבד, המתארת הליך נפשי, קבוע ותמידי (יחסית לנקודת זמן) בו מצוי הנשלט. 24/7.

אמנם, בפגישות בני הזוג, שיכולות להיות תכופות יותר או פחות, נחקר אותו מצב נפשי, נחקרים, נמתחים ונפרצים הגבולות, והנשלט מקבל, כל פעם מחדש "אישרור", לאותו מצב נפשי. אמנם, אותם מפגשים גם מתאפיינים בדרך כלל בעוצמות פיזיות מדהימות. אולם תפקידם של כל אלה הוא לטפח את אותו מצב נפשי ולא להפך, והם אינם חייבים שיתרחשו 24/7, אלא בהתאם לצרכי ורצון הצדדים.

עם 24/7 שכזה אכן ניתן לחיות (ואף רצוי לדעתי...).

הדברים נכונים, אני מניח, גם מ"צידו האחר של השוט". אולם אני - רק על עצמי לספר ידעתי...

השורות הנ"ל מוקדשות למישהי מיוחדת מאד.

גיא

שיקי​(נשלט) • 14 ביולי 2003

קראתי בעיון מה שכתבת, יש בזה המון דברים נכונים, אם כי משפט אחד צרם לי -

"אכן, אם זו ההגדרה של המונח 24/7, קשה היא. קשה עד מאד.

אולם הפירוש הנ"ל כלל אינו מחוייב המציאות.

ואף למעלה מכך - לדעתי הצנועה, הפירוש הנ"ל אף חוטא למציאות, בהתעלמו מהרבדים השונים העוטפים את יחסי השליטה. "

הבחור הטוטאלי, עליו כתבת - יכול להיות שיש בו את כל אותם רבדים עליהם אתה מדבר - ואולי אף מעבר להם, להפך הוא לקח את העניין הכי רחוק שיש ובחר את הדרך הקשה ביותר - סביר יהיה להניח שזה הגיע לרמה כה קיצונית - אפילו בלתי נתפסת עבורנו - שניתן להגדירה כבר כ"מחלת נפש" אך עדיין לא ניתן להסיק חד משמעית, שרק ההיבט הפיזי מעניין אותו - להיפך.

רוב הדברים האחרים שכתבת בהחלט מדברים אלי.

שוקולית​(שולטת) • 14 ביולי 2003

חבל שאין כאן,סמיילי כזה של מיאות כפיים.
אז...מוחה אני לך,כף.

ולעניין.
מה לעשות,אני וזוגי יחד חיים,יחסים של 24/7 אבלללללללללללל
אבוי לזוגי באם הוא,יהיה רובוט!!!
אני מאמינה שאתה מבין,למה התכוונתי.

כבר עניתי כלכך הרבה פעמים על,שאלה מהסוג הזה.
אני דומיננטית, ככה אני,טוב לי עם זה ואני נהנית מכל רגע.
זוגי,סאב שלי,סוגד לי,מפנק,אוהב,עושה הכל כדי לרצות אותי אבל,לפעמים הוא חוטף על זה שהוא יותר מידי,עושה בשבילי!!!!
כי,גם לי יש מה לתת,לו.
עצם היותו,מפקיר את גופו למעני,נותן לי להנות ולהכאיב לו על זה,אני מודה לו.
נכון,שהוא רואה זאת אחרת ולכן,הוא כל הזמן חושב,מה לעשות עכשיו כדי לרצות אותה.
דבר אחד הוא או,אותם סאבים לא מבינים שעצם היותכם אתם, עם דיעות משלכם,עם הרצון לתת מעצמכם אתם,שווים המון וכדי שתמישכו לעשות את מה שאתם אוהבים,בייתר אהבה ומרץ,אתם
צריכים להבין,שגם לשולטת (אני מדברת רק בשם עצמי) יש ורוצה לתת,לכם.
כי,ברגע שאני נותנת ולו מעט,לזוגי אני מקבלת את אותם דברים אבל,ביותר כיף.

קטע ה- 24/7 הוא,מאוד אישי לדעתי וכל אחד,לוקח זאת או,מפרש זאת איך שהוא רוצה.
אצלי זה,לא רק לקחת מהסאב אלא גם,לתת.

וזה גם כמו כל,מערכת זוגית אחרת.
השוני כאן הוא,קטע השליטה כניעה שגם כאן,צריך לדעת השולט לא להיות אגואיסט ייתר על המידה.

slave for ever​(נשלט) • 15 ביולי 2003

שוקולדה

convert​(נשלט) • 15 ביולי 2003

אני מודה לשניכם על ההערות.

shiky - כמובן שלא התכוונתי לרמוז, שאותו סאב עליו דיברתי לא הגיע לאותו "רובד עליון" שהוזכר על ידי. למען האמת - מתוך הכרותי אותו אני יכול בהחלט לומר, שה"דיאגנוזה" שלך בדבר מחלת נפש מסויימת היתה מדוייקת למדיי ...

בגוף הודעתך ציינת כי רמתו של אותו הסאב היתה כה קיצונית, "אפילו בלתי נתפסת עבורנו", וזה בדיוק העניין, שכן כאשר מגדירים 24/7 כ"זמן בלבד", רובנו (אני מניח) מגיעים למסקנה שציינת, כלומר שמדובר בעניין קיצוני ובלתי ניתן להגשמה מעשית. אולם כאשר מגדירים 24/7 כ- "state of mind", הלו אז - יכולים יותר מאיתנו להתחבר עם אותה הגדרה וגם לחיות לפיה.

אין ספק כי אלה, החיים 24/7 לא רק מבחינה נפשית אלא גם מבחינה מילולית, משלבים מטבע הדברים את אותו "מצב נפשי" יחד עם העמדת עצמם לרשות בן הזוג במשך 24/7. לא נראה לי כי ייתכן אחרת. אולם לדעתי, גם כאשר מוותרים על "מגבלת הזמן", עדיין לא מוותרים בהכרח על 24/7.

זו היתה כוונתי.

שוקולית - תמיד מרתק אותי לשמוע את הדעה השולטת... שמחתי לקרוא את דברייך, והם תואמים את דעותיי לגבי האחריות שצריכה להיות לשולט כנגד כניעתו של הנשלט. אולי ראוי להרחיב בעניין זה בהזדמנות אחרת.

אני מניח שלך ולבן זוגך מערכת יחסים מאד מיוחדת ונדירה. רובנו (אני מניח לפחות), לא נמצאים במערכת יחסים דומה מבחינת "הזמן" (24/7). אבל חלק גדול יותר מאיתנו כן נמצאים בה מבחינת ה- "state of mind".

מהמעט שקראתי בפורומים השונים הבנתי, שפרט לבן זוגך - בעלך, יש לך בני/בנות זוג כנועים נוספים. אני מניח (אולי אני טועה) שהם לא גרים עמך. כנראה שיש להם גם עבודה, בית וחיים נפרדים. הם לא נמצאים עמך 24/7 בגוף. אבל הם כן נמצאים עמך 24/7 בנפש. וזה מה שחשוב ולזה התכוונתי (אני כמובן מתנצל בפני כולם אם טעיתי בעובדות...).


גיא

שוקולית​(שולטת) • 15 ביולי 2003

לא טעית בעובדות אבל,השיפחה שלי ישנה עימי דיי הרבה.