שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

אושר

lain
לפני 19 שנים • 17 ביוני 2005

אושר

lain • 17 ביוני 2005
יום חורפי מוצף שמש
גבי שעון על עץ עב גזע וזקן
אצבעות רגליי עמוק בדשא הקריר
עיניי נישאות מעלה לתוך סבך ראשו המפואר של העץ
נושמת לקרבי את ריחו המשכר
רואה את החיים הזורמים בערוצי ענפיו והפועמים בעליו הבשרניים
שומעת את הציפורים המקננות על זרועותיו
ומרגישה את הדופק שלו בגבי שכמו נשאב לתוך הגזע הרך המזמין
מחייכת בשלווה
אין מקום אחר בעולם שהייתי רוצה להיות בו כרגע
רק אני והעץ ישובים על האדמה הלחה
ונושמים.
קלייר​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 17 ביוני 2005
קלייר​(נשלטת) • 17 ביוני 2005
רגע יפה של שלווה, הזדהתי.

האמת, אני רגילה כבר לאיזו שורת אירוניה מסיימת אצלך, וכשקראתי לא הרשתי לעיניים לזלוג לסוף השיר. שאלתי את עצמי אם תסיימי אותו כשיר של שלווה או כשיר שממליץ לך על מקום קבורה או משהו כזה icon_smile.gif סתם האסוציאציות שלי icon_smile.gif

נהנתי לקרוא אצלך שלווה.
infinite​(נשלטת)
לפני 19 שנים • 17 ביוני 2005
infinite​(נשלטת) • 17 ביוני 2005
לתפוס רגעים כאלה של לנשום ולהעריך את זה ,לא לראות כל דבר כמובן מאליו ,להנות מדברים קטנים ורגעיים, זו גדולה
ואת מדהימה ,אוהבת איך שאת מתארת את זה ובכלל ,חיה את זה
lain
לפני 19 שנים • 18 ביוני 2005
lain • 18 ביוני 2005
אמת קליר
לא אופייני לי השיר הזה
אבל אפילו לי יש מידי פעם צורך בלכתוב ממקום של שלווה icon_wink.gif

תודה לשתיכן.


<ליין מתגעגעת לחורף>
ספל חמאה
לפני 19 שנים • 22 ביוני 2005
ספל חמאה • 22 ביוני 2005
עצים הם החיות האהובות עלי. הם הצליחו לקחת את פעולת הנשימה צעד אחד (או יותר) קדימה ולשכלל אותה לרווחתם, וכל זה בלי לזוז.

יפה לך יחפה.

>ספל חמאה אוהבת אותך לא אופיינית<