שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

פרידה

ד--פנה
לפני 19 שנים • 18 ביוני 2005

פרידה

ד--פנה • 18 ביוני 2005
אתה מתאמן בלהיות אכזר

בלהיות מנוכר

טיפש, חושב שתוכל לחזור

לנקודת היציאה


המסכה שעטית תהפוך להיות פניך

תסתכל במראה, מבולבל,

תוהה אל מול שיקוף זר.


אתה נהיה לשוטה

ואני מתחילה לשנוא.

השארת חלקה כל כך קטנה לאהבה.


עוד דקה, ואני עוזבת אותך.

הלב שלי לא יכמר

אין בי אליך חמלה.

כמעט.


כמעט עוזבת

כמעט נגמר

יהיו רק קטעי זכרונות

על איך שפעם

היית נהדר
הנמרונת
לפני 19 שנים • 18 ביוני 2005
הנמרונת • 18 ביוני 2005
נהנתי מכתיבתך היפה
התחברתי

תודה לך icon_wink.gif
שרוניתלי(האה)
לפני 19 שנים • 18 ביוני 2005

פרידה...

שרוניתלי(האה) • 18 ביוני 2005
כל כך נכון, כל כך מדוייק, כל כך רגיש.
וזה בדיוק מה שמגיע לשולט שאינו מבין כי הכל
חייב לבוא מאהבה.
וכשמאבדים את האיזון העדין, הניכור וההשפלה-
במקום שיהיו כלי להראות את האהבה ממנה הם
נובעים- הופכים לדבר עצמו, והאהבה נעלמת.