איימי_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
21 ביוני 2005
מאסטר- אנא
שיר ישן שכתבתי. זוכרת שאחרי שכתבתי אותו חשבתי לעצמי: וולה, אני בכלל לא שפחה! זה שיר שעוסק בקושי להכנע מחד, ובצורך העצום לעשות זאת, מאידך.
מאסטר אנא, עקור את החוצפה שבי, כפי שעוקרים שורש שוטה. מאסטר אנא, בטל את ההתמרדות שבקרבי, סטור לי עד שאכרע על ברכיי לפניך, עד שארכין את ראשי. מאסטר אנא, קח את כל היהירות הזו, את כל הגאווה העצמית ורמוס אותה ברגליך. מאסטר אנא, קח את הפחד שגורם לי לנסות ולשלוט, שמונע בעדי להתמסר, והשלך אותו ממני והלאה. מאסטר אנא, תלה את שרשרת הברזל סביב צווארי, שתמשוך אותי תמיד למטה, שתחדיר בי ענווה, שלעולם לא תאפשר לי לשכוח, את מקומי בפניך כשפחתך. מאסטר אנא, עשה עבורי, את שאיני יכולה לעשות בעצמי, תן לי להיות שלך לגמרי, תן לי להיות חלק ממך, תן לי להיות כלי לרצונך, מאסטר, אנא... |
|
|
Aiko(נשלטת){Jake}
|
לפני 20 שנים •
21 ביוני 2005
השיר מדהים, רק עם המסקנה שלך יש לי בעיה.
 אני לא חושבת שההיסוסים והמאבק הפנימי הופכים אותך לפחות שפחה. להפך - אם הכניעה דורשת ממך קורבן, אם היא לא קלה או אוטומטית, זה רק מוסיף לערכה של הנתינה. מאוד, מאוד מתחברת.
|
|
|
TooT(נשלטת){פטרוניוס}
|
לפני 20 שנים •
21 ביוני 2005
אוה.... המאבקים הפנימיים האלה ,גם לי הם גורמים לחשוב בימים מסויימים שאני לא שיפחה בכלל ,אבל כמו שהוולפית החכמה אמרה ,אולי הם מעידים עד כמה כן .
איימי , קראתי גם במקום אחר . מרגישים את הרצון העז להיתמסר ולהיכנע . מקסימה אחת ! |
|
|
דוקטרינה(שולט)
|
לפני 20 שנים •
22 ביוני 2005
יופי של דבר
איזה יופי של דבר. . . . עדין ומרגש.
תמשיכי לכתוב עוד ועוד. דוק. |
|
|
| אדון בשבילך(שולט) |
לפני 20 שנים •
26 ביוני 2005
Re: מאסטר- אנא ► איימי_ כתב/ה: שיר ישן שכתבתי. זוכרת שאחרי שכתבתי אותו חשבתי לעצמי: וולה, אני בכלל לא שפחה! זה שיר שעוסק בקושי להכנע מחד, ובצורך העצום לעשות זאת, מאידך.
מאסטר אנא, עקור את החוצפה שבי, כפי שעוקרים שורש שוטה. מאסטר אנא, בטל את ההתמרדות שבקרבי, סטור לי עד שאכרע על ברכיי לפניך, עד שארכין את ראשי. מאסטר אנא, קח את כל היהירות הזו, את כל הגאווה העצמית ורמוס אותה ברגליך. מאסטר אנא, קח את הפחד שגורם לי לנסות ולשלוט, שמונע בעדי להתמסר, והשלך אותו ממני והלאה. מאסטר אנא, תלה את שרשרת הברזל סביב צווארי, שתמשוך אותי תמיד למטה, שתחדיר בי ענווה, שלעולם לא תאפשר לי לשכוח, את מקומי בפניך כשפחתך. מאסטר אנא, עשה עבורי, את שאיני יכולה לעשות בעצמי, תן לי להיות שלך לגמרי, תן לי להיות חלק ממך, תן לי להיות כלי לרצונך, מאסטר, אנא... יפה באמת מרגש תמשיכי לכתוב 
|
|
|
| HotQueen(שולטת){תחת השמש} |
לפני 20 שנים •
26 ביוני 2005
.
. . איימי. קראתי והתרשמתי. שוב... הפחד באמת מונע מבעדנו לעשות הרבה דברים. אני מקווה שהפחד יגרום לך בדיוק ההיפך. תעזי!!! H.Q |
|
|
|
שוטרת*
|
לפני 20 שנים •
26 ביוני 2005
כישרונית שכמוך ...
|
|
|
|
אמילי קייג'(קינקית)
|
לפני 20 שנים •
27 ביוני 2005
מקסים.
לגבי התהייה אם את שפחה או לא, אני מאוד מתחברת אליה.
לגבי השיר, בדיוק שם אני מתחברת אליה. מקסים. |
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
27 ביוני 2005
► וולפית כתב/ה: השיר מדהים, רק עם המסקנה שלך יש לי בעיה. אני לא חושבת שההיסוסים והמאבק הפנימי הופכים אותך לפחות שפחה. להפך - אם הכניעה דורשת ממך קורבן, אם היא לא קלה או אוטומטית, זה רק מוסיף לערכה של הנתינה. מאוד, מאוד מתחברת.השאלה היא רק אם מצליחים בסוף, בהתמסרות הטוטאלית... תודה לך, וולפית יקרה
|
|
|
|
איימי_(נשלטת)
|
לפני 20 שנים •
27 ביוני 2005
► TooT כתב/ה: אוה.... המאבקים הפנימיים האלה ,גם לי הם גורמים לחשוב בימים מסויימים שאני לא שיפחה בכלל ,אבל כמו שהוולפית החכמה אמרה ,אולי הם מעידים עד כמה כן .
איימי , קראתי גם במקום אחר . מרגישים את הרצון העז להיתמסר ולהיכנע . מקסימה אחת ! תודה, מתוקה, ואת... אל תגידי שאת לא שפחה... את המודל הנערץ שלי!
|
|
|