כשרון טבעי

מין / מגדר
גבר
מצב משפחתי
נשוי
מי אני
אני נשוי, ולא מחפש כאן קשר ארוך-טווח אלא מפגשים. אני כאן בשביל הסקס. אם את לא מספרת לעצמך שגם את כאן בגלל זה, כנראה שזה לא ילך.

עבור רוב העולם, מה שאני עושה זאת שליטה, אבל עבורי זה פשוט להיות אני. אני אוהב לדבר ולהקשיב, במיוחד על רגשות. כנראה שלפעמים אבין אותך טוב ממך, אבל אחלוק איתך את מה שהבנתי, ורק כדי להיטיב. אשתי אוהבת את מה שאני עושה כאן, זה חלק מהיחסים שלנו, שאני שוכב עם נשים אחרות והיא תומכת בי ומעודדת (וזה כמובן ריגוש טוטאלי עבורה). אם ייצא לנו, ניפגש שלושתנו ואתן תפגינו את ההתמסרות שלכן זו עם זו.

איזה מין גבר אני? אני אינטלקטואלי, עצמאי, אשתלט על כל דיון מיד, בכל פורום, והתוצאה תהיה מה שרציתי שתהיה. תואר שני במדע, אני אוהב את המכונית שלי, אני פוליטי, אני אמנותי. את השאר - בפרטי.

האישה שאיתה ארצה להיפגש שוב, היא מלאה, שיער שופע, פנים עגלגלות, טובת לב, תובנתית ומקרינה רוך ורצון עמוק להתמסר. אבל התיאור הזה לא מספר את הסיפור. יש לי סקרנות עצומה לגוף הנשי, ואני רוצה את כל הנשים לעצמי. הסיקי מזה מה שתוכלי.

את לא צריכה להרשים אותי. האמצעי שלך להרשים אותי הוא מידת ההתמסרות שלך.
השקפות על עולם השליטה
אחד מהטיפוסים שנתקלים בהם באתר הוא האישה שרוצה למרוד בבעיטות, כדי שתוכל להיווכח ב"כוחו" של הגבר דרך כך ש"יצליח" להשתלט עליה. גם נשים כאלה, שאינן כנועות ומתמסרות, זקוקות לתחושת הכוח המרגיעה של גבר, ולפעמים, מתוך הכמיהה הזאת, הן מגדירות עצמן כאן "נשלטות", בתקווה שימצאו גבר שיוכל לרסן בהן את כל מה שהן עצמן מותשות ממנו. הן אולי ימצאו גבר שיסכים "לשלוט" בהתנהגות הזאת במקומן, אבל רק אדם נואש יהיה מוכן לכך, כלומר, זה יהיה רק משחק, הן למעשה תהיינה, שוב, השולטות המשליטות כאוס, הוא יהיה בובת השולט שלהן, והן תדענה את זה ושוב תישארנה עם הכמיהה. הכניעות של הנשלטת לא נובעת כלל מהפעלת כוח רצון של השולט, אלא, מתוך רצון פנימי וכמיהה של הנשלטת למסור את עצמה, זהו חום פנימי עמוק, ואת זה שום משחק לא יוכל להחליף. אם הציפייה שלך היא להיות ילדה בטנטרום נרקסיסטי ושמישהו "יחנך אותך" להיות כנועה, את במילכוד שאף גבר לא יוציא אותך ממנו, והדרך היחידה שלך לצאת מזה היא להיכנע - להכניע את עצמך. הנשלטוּת, והשלווה האקסטטית שלה, מגיעה מהכנעה-עצמית, זה לב ליבה, ומשם פועם חום הגחלים המרגש-מרגיע שלה, ולא מהכנעה חיצונית.
גבולות
הגבולות הגופניים ברורים יותר מהרגשיים. אני לא נהנה לגרום לכאב, ולכן כל הדברים שנועדו בעיקר לזה, לא מושכים אותי (קשירות - כן. ספאנקינג - לגמרי). בצד הרגשי, הגבולות רחוקים יותר. אני נהנה לראות את המאמץ וההשתדלות שלך להפגין כניעות, וככל שזה נועז יותר, השיכרון שלנו מזה אינטנסיבי יותר. אני לא יכול להבטיח לך שאני יודע איפה נעצור. אני יכול רק לומר, שחלק מהעניין, הוא לדבר על זה, ולספר זו לזה על מה שהרגשנו, כך שנוכל לדעת יחד איפה לעצור.
תאריך עדכון
27 באפריל 2019
תאריך הצטרפות
1 באוקטובר 2018
  שלחי הודעה