צאקלקה מהבהבת

גבר

גרוש

אני בן 46 בגיל שבו אני כבר מכיר את עצמי מספיק טוב כדי לדעת מה אני רוצה, ולא פחות חשוב לא צריך לעשות הרבה רעש כדי להראות את זה.

אני מגדיר את עצמי כשולט, אבל עבורי שליטה אינה תואר ולא משחק של אגו. היא מתחילה בשליטה עצמית: ביכולת להוביל בביטחון, להקשיב באמת, להציב מסגרת ברורה ולדעת גם מתי לא צריך להפעיל כוח כדי להרגיש נוכחות.

אני אוהב את האחריות שיש בדינמיקה של שליטה. את ההיכרות שנבנית בהדרגה, את המתח, את האמון ואת הרגע שבו אישה מרגישה מספיק בטוחה כדי לשחרר קצת מהשליטה שהיא רגילה להחזיק בחיים הרגילים.

אני נמשך לנשים עם אופי, מחשבה ועצמאות. אישה שיודעת לעמוד על שלה מעניינת אותי הרבה יותר ממישהי שפשוט אומרת כן לכל דבר. מבחינתי, דווקא שם מתחילה דינמיקה מעניינת  כשיש שני אנשים עם נוכחות, ומתוך בחירה נוצר ביניהם מקום שבו אחד מוביל והשנייה בוחרת להתמסר להובלה.

יש בי אסרטיביות ודרישה, אבל אין לי צורך להקטין אישה כדי להרגיש גדול. כבוד, תקשורת וגבולות אינם ההפך משליטה; הם מה שמאפשר לה להיות עמוקה ואמיתית.

אני לא מחפש לסמן וי על רשימת פנטזיות. מעניינת אותי האישה שמאחוריהן. הראש שלה, ההומור שלה, הדברים שמסקרנים אותה והדברים שגורמים לה לעצור ולחשוב

אני מאמין ששליטה אמיתית אינה נמדדת בכמה אדם מסוגל לדרוש מאחרת, אלא בכמה הוא מסוגל לשלוט בעצמו. שולט שלא יודע לרסן את האגו, להקשיב, להתבונן ולהבין את מי שמולו  מפספס בעיניי חלק גדול מהמשמעות של המילה שליטה.

אני רואה בדינמיקה בין שולט לנשלטת מפגש של רצונות, לא ביטול של רצון אחד בפני האחר. היא בוחרת לתת מקום להובלה שלי, ואני בוחר לקבל על עצמי את האחריות שמגיעה עם המקום הזה. לכן אמון מבחינתי אינו מובן מאליו. הוא נבנה לאט, במעשים, בעקביות ובכנות

אין לי עניין בכפייה אמיתית, בהתעלמות מגבול שנאמר, במשחקי אגו או בהשפלה שחורגת ממה שסוכם ורצוי לשני הצדדים. “לא” הוא לא אתגר שצריך לשבור, וגבול אינו משהו שצריך לשכנע מישהי לוותר עליו

אוקטובר 2020