Johnathan onine

גבר

רווק

לא יודע מי אני, מה אני רוצה, למה אני שומע את לרצות לרצות או לחיות את הרגע כרגע, לא חושב שלהיות זה אוסף של כמה זכרונות מטושטשים שעושים אותנו שבורי נפש, עד כמה שנרגיש את הניצחון בלזכור זה מה שיביס אותנו. ואז ללמוד לשכוח? התשובה היא שזה לא קשור בי כמי, זה קשור בי כמפקח ומתבונן, הזכרונות הם סנטימנטליות חסרת משמעות, דברים שיכולים לעזור ברגעים באמת חשובים, נקראים ערכים. הקרבות, גם כשזה רק יגרום לך להרגיש טוב ולא להיות הכי אכפתי לגבי השם של מי שאולי הצלת כרגע, כל דבר מתחיל בשקר שגדל למשהו שמפצה על 99.5 אחוז מהשעמום בחיים, בזמן האחר אנחנו בהמות שאוהבים לזייף אמפתיה אחרי שהרבצנו לתחת כלשהו עד שנשארו סימנים כחולים.

פרטי, תנסו להכנס לאווירה לפני שאני חושף נקודות על רעיונות כמו השקפת עולם, במיוחד רעיונות שרק התחלתי תיאורטית.

סעיף 2 מכסה גם את זה. אבל האמת, היא אני לא זוכר שאי פעם חתכתי לפני ששפכתי, בבית כשעוד חייתי עם ההורים, בבצפר בהפסקה בכיתה, בקולנוע לפני ותוך עדי עד טיפה אחרי הסרט? באוטובוס עם הגי'נס שלה על המושב, דם? כבר עברתי גם את זה. נגיחה למצח? סטירה מצלצלת? אולי אני פשוט חלוד ופחות חדש, העור אף פעם לא עבר לי כמשהו מעניין, אולי כצעצוע ריטואלי, לא יודע, המסכה הטיפשית ההיא עם הזיפר לפה? נראה יותר קוסמטיקת פורנו קשוח אבל באותו זמן לא לשבור אותו עם הז' בטעות? בטוח שיש דברים פרקטיים שמכבדים את הקונספט יותר.

לא יודע.
ניסיון ההתנקשות במרכז? בצירוף מקרים שתי קליעים פשוט חדרו החוצה? נגיד שלא דיברו על זה הרבה, אבל בתקריות הקטנות מהסוג, צירופי מקרים חסרי משמעות, איפשהו התחוללות מרגישה כמו התערבות של כוחניות עליונה.

https://youtu.be/JjI7VeIA7ZI

1 בנוב׳ 2022

1 בנוב׳ 2022