Rripple
Rripple
מין / מגדר
אישה
מי אני
זוג, 29-32 מראשון
*מערכת היחסים שלנו תמיד הייתה מבוססת על האמת המעוררת הזו – הידיעה שיש מישהו נוסף שחודר למרחב הפרטי שלנו
*ההודעה הראשונה זה מתחיל בצליל התראה פשוט בטלפון שלו, בזמן שהוא שקוע בשיחת עבודה מהבית. הגבר מהאתר פונה אליו ישירות. בטלגרם. "אני יודע שאתה עובד עכשיו," הוא כותב לו בטון חברי, "אבל מעכשיו, אתה מקשיב לי." הלב שלי מחסיר פעימה כשאני חושבת את בעלי קופא מול המסך.
*הפקודה הנועזת הגבר לא מבזבז זמן. הוא שולח לו הודעה נועזת שגורמת ללחיים של בעלי לבעור: "עכשיו אני מעוניין שתקנה בקבוק וודקה. אני רוצה אותך משוחרר וצייתן כשאגיע." המילים האלו, החוצפה הזו כלפי בעלי הבית בתוך הבית שלו, גורמות לי לרעוד מרגשות. הוא מצווה עליו בדיוק איפה להניח את הכוסות ואיך להכין את הבית לביקור שלו בערב.
*המבוכה מול השליח כדי להגביר את ההשפלה המתוקה, שמגיע שליח , פוקד על בעלי בטלפון: "כשהשליח דופק, אתה פותח לו בלי חולצה. אולי אפילו תלבש משהו מביך? שאני מדמיינת זה מדהים . המחשבה על בעלי עומד שם, נבוך וחשוף מול זר, רק כי גבר אחר אמר לו לעשות זאת,.
*משחק המשתכר כל טעות קטנה שבעלי עושה – איחור בתגובה או היסוס – גוררת פקודה נוספת: "שלוק נוסף. אני רוצה אותך מעורפל כשאני אכנס בדלת." ככל שהיום עובר, זוגי הופך להיות יותר ויותר "שלו".
הוא משתכר לאיטו, מאבד שליטה, ומחכה בדריכות לערב – לרגע שבו הגבר הנוסף יגיע סוף סוף לקחת את מה ששייך לו. אני (:
הערב הגיע. הדלת נפתחת, ואתה עומד שם – הגבר שניהל את כל היום הזה מאחורי המסך. אנחנו מכירים, המבט בינינו אומר הכל, ואנחנו נשארים לבד לרגע במטבח. על השיש מונח בקבוק הוודקה שבעלי קנה לך (;החיוך המשותף אנחנו פותחים את מה שנשאר מהבקבוק – וזה לא הרבה. אני מחליפה איתך מבט מלא משמעות וקורצת; שנינו יודעים בדיוק למה גרמנו לו לשתות כל כך הרבה עוד לפני שהגעת. רצינו אותו רך, "זורם" וחסר הגנות, ועכשיו הוא בדיוק במצב הזה – מטושטש ומוכן לבצע כל מה שנגיד לו.צוחקים על המבוכה שלו בזמן שאתה נותן לו את הפקודה הבאה: "צא מהבית. חכה לנו ברכב למטה (או בקניון ליד), ותחזור כשאני אומר לך." לראות אותו יוצא מהדלת ככה, ומחכה לאישור שלנו, זה הדבר הכי סקסי בעולם.בזמן שהוא שם, בחוץ, אנחנו דואגים להשאיר אותו על קצה המזלג. אנחנו שולחים לו הודעות טקסט קצרות: "אתה לא מבין מה קורה פה עכשיו..." או תמונה מטושטשת שלי נשענת עליך, רק כדי שידמיין את השאר וישתגע מהמתח.החיבור בינינו הוא וואו אנחנו מתפנים לעצמנו. אנחנו מתחילים להכיר מקרוב, בלי עכבות. אני נצמדת אליך, ואנחנו נכנסים יחד למקלחת. המים החמים זורמים עלינו ואני מתמסרת למזמוזים שלך – אני פשוט מכורה למגע הזה, לדרך שבה הידיים שלך חוקרות אותי בזמן שבעלי מחכה בחוץ לפקודה הבאה.המעבר לחדר והשליטה אנחנו יוצאים מהמקלחת ועוברים לחדר השינה. כשאני על המיטה, אתה מזכיר לי מי מנהל את ההצגה. גם כשאנחנו בשיא האינטימיות והמזמוזים שחיכיתי להם, אלמנט השליטה תמיד שם – במבט שלך, בדרך שבה אתה מנחה אותי ובמחשבה שכל זה קורה בזמן שבעלי "מחכה" תחת המרות שלך.
אני לא רואה הודעות רגילות, לכן רק בצא'ט (:
השלב הבא: שליטה ללא גבולות המשחק שלנו עלה מדרגה. זה כבר לא רק בקבוק הוודקה על השיש זו הידיעה שהוא שלי נמצא תחת המרות שלך, גם כשהוא הכי "מוגן" כביכול. היכולת של הגבר הנוסף להביך את בעלי מרחוק היא אמנות, וזה גורם לי להרגיש דריכות פראית בכל פעם שהטלפון שלו ברטט.כפי שזכור הוא עובד מהבית אז ..המתח בזמן הזום בעלי יושב בחדר העבודה, מתכונן לעוד ישיבת זום חשובה. פתאום מגיעה הודעה בטלגרם: "אני יודע שיש לך פגישה בעוד שתי דקות. תוריד הכל ותישאר רק עם עניבה. אני רוצה לדעת שמתחת לשולחן, מול כולם, אתה חשוף לגמרי לפקודה שלי." ,מדמיינת את הנשימות הכבדות שלו. רמת הריגוש והלחץ שלו בשמיים – מצד אחד האחריות לעבודה, ומצד שני הציות המוחלט לגבר שבחוץ. הוא נקרע בין הפחד שמישהו יבחין לבין העוררות שנובעת מההשפלה הסודית הזו.משימות הוכחה בחוץ גם כחלק של שליטה ממשיכה גם מחוץ לבית. נגיד הגבר שולח אותו לסינמה סיטי בראשון, לקומה למטה. "כנס לחנות הבגדים ההיא," הוא פוקד, "כנס לתא ההלבשה, תחזיק את הפריט הכי מביך שתמצא ותצלם לי הוכחה." בעלי מסתובב שם, הלב שלו דופק, מחפש זווית צילום שתספק את הגבר שמחכה לתמונה. או בסופר, מחזיק קופסת אורז בסופר או עומד בכניסה לחנות, מצלם את עצמו כצייתן מוחלט, רק כדי לקבל אישור שהמשימה בוצעה.וסתם ניקיון ביתי לפני ההגעה ...ואז שהגבר מגיע. וזוגי בחוץ. ערב של עונג ושליטה כשהערב יורד, הגבר המאהב מגיע. הפעם האווירה רגועה יותר אבל הטעינה החשמלית עדיין שם. אנחנו יושבים יחד, לוגמים יין איכותי, וצוחקים על הרגעים המביכים של בעלי מהיום. הוא מקשיב שם, מחוץ לדלת. עדיין תחת המרותהגבר המאהב מתיישב לידי, ובעודנו משוחחים, הוא מתחיל לעסות לי את כף הרגל בתנועות איטיות וחושניות. המגע שלו בטוח, סמכותי. הוא שולט בדינמיקה ללא מאמץ – מצד אחד הוא מעניק לי את כל תשומת הלב והמזמוזים שאני כל כך אוהבת, ומצד שני, במבט אחד קטן , הוא מזכיר מי בעל הבית האמיתי כאן. אני מתמסרת למסאז' המלטף, ליין, ולידיעה שבעלי בחוץ, כמה אני נהנית מהגבר שהשתלט לנו על החיים.אנחנו יושבים בסלון, האורות מעומעמים. אני לובשת בדיוק את מה שביקשת ממני בהודעה המוקדמת – שמלת סאטן שחורה ודקיקה, כזו שמחליקה על הגוף ומדגישה כל קימור, בדיוק כפי שאמרת שאתה אוהב לראות עליי."זה יושב עלייך בדיוק כמו שדמיינתי," אתה לוחש, בזמן שהיד שלך עוזבת לרגע את כוס היין ומלטפת את הברך שלי. אני מחייכת אליך, מרגישה את החום עולה. "ידעתי שתאהב," אני עונה בטון רך, "היה לי חשוב שתראה שהקשבתי לכל מילה בתיאור שלך."אנחנו משוחחים על היום שהיהאתה מתקרב אליי על הספה, המרחק בינינו מצטמצם לאפס. היד שלך מונחת על העורף שלי, אגודל מלטף את קו הלסת. "את יודעת שאני מאוהב בך עכשיו, נכון?" אתה שואל, ואני מהנהנת בעיניים עצומות, מתמסרת למגע הסמכותי אך העדין שלך. אנחנו מדברים על הפנטזיות שלנו, על כמה זה "כיף" לשחק בתוך הגבולות שאתה מציב לי. אני מספרת לך איך כל הוראה שלך בטלגרם מולו גרמה לי לדמיין את הרגע הזה ממש."קומי," אתה אומר בשקט. זו פקודה, אבל היא נאמרת ברכות שממיסה אותי. אני קמה, ואתה מוביל אותי לעבר חדר השינה. היד שלך מונחת על המותן שלי, מכוונת אותי. בדרך, אני עוצרת לרגע ונצמדת אליך, מרגישה את החום של הגוף שלך דרך הבד הדק. "אתה לא יודע כמה חיכיתי להיות איתך ככה, לבד," אני לוחשת לך לאוזן.הרגע שבו הכל נחשף אנחנו נכנסים לחדר, והאורות שם כבר עמומים, בדיוק כפי שהכנתי מראש. אתה עומד מולי, ובלי מילים, המבט שלך אומר לי שהגיע הזמן. המגע שלך איטי, כמעט מענה מרב יופי. אתה מחליק את הכתפיות של השמלה שלי מטה, והיא צונחת לרצפה בשקט מוחלט.אנחנו עומדים שם ערומים, חשופים לגמרי. אני מרגישה קטנה לידך, נשלטת ומוגנת בו זמנית. הידיים שלך מתחילות לחקור את הגוף שלי, מסאז' עדין שהופך למזמוז חושני, בדיוק כמו שאני אוהבת. "עכשיו," אתה לוחש, "החוקים הם רק שלי ושלך." אני עוצמת עיניים ומתמסרת לגמרי, יודעת שהלילה הזה הולך להיות כל מה שחלמתי עליו.
*מערכת היחסים שלנו תמיד הייתה מבוססת על האמת המעוררת הזו – הידיעה שיש מישהו נוסף שחודר למרחב הפרטי שלנו
*ההודעה הראשונה זה מתחיל בצליל התראה פשוט בטלפון שלו, בזמן שהוא שקוע בשיחת עבודה מהבית. הגבר מהאתר פונה אליו ישירות. בטלגרם. "אני יודע שאתה עובד עכשיו," הוא כותב לו בטון חברי, "אבל מעכשיו, אתה מקשיב לי." הלב שלי מחסיר פעימה כשאני חושבת את בעלי קופא מול המסך.
*הפקודה הנועזת הגבר לא מבזבז זמן. הוא שולח לו הודעה נועזת שגורמת ללחיים של בעלי לבעור: "עכשיו אני מעוניין שתקנה בקבוק וודקה. אני רוצה אותך משוחרר וצייתן כשאגיע." המילים האלו, החוצפה הזו כלפי בעלי הבית בתוך הבית שלו, גורמות לי לרעוד מרגשות. הוא מצווה עליו בדיוק איפה להניח את הכוסות ואיך להכין את הבית לביקור שלו בערב.
*המבוכה מול השליח כדי להגביר את ההשפלה המתוקה, שמגיע שליח , פוקד על בעלי בטלפון: "כשהשליח דופק, אתה פותח לו בלי חולצה. אולי אפילו תלבש משהו מביך? שאני מדמיינת זה מדהים . המחשבה על בעלי עומד שם, נבוך וחשוף מול זר, רק כי גבר אחר אמר לו לעשות זאת,.
*משחק המשתכר כל טעות קטנה שבעלי עושה – איחור בתגובה או היסוס – גוררת פקודה נוספת: "שלוק נוסף. אני רוצה אותך מעורפל כשאני אכנס בדלת." ככל שהיום עובר, זוגי הופך להיות יותר ויותר "שלו".
הוא משתכר לאיטו, מאבד שליטה, ומחכה בדריכות לערב – לרגע שבו הגבר הנוסף יגיע סוף סוף לקחת את מה ששייך לו. אני (:
הערב הגיע. הדלת נפתחת, ואתה עומד שם – הגבר שניהל את כל היום הזה מאחורי המסך. אנחנו מכירים, המבט בינינו אומר הכל, ואנחנו נשארים לבד לרגע במטבח. על השיש מונח בקבוק הוודקה שבעלי קנה לך (;החיוך המשותף אנחנו פותחים את מה שנשאר מהבקבוק – וזה לא הרבה. אני מחליפה איתך מבט מלא משמעות וקורצת; שנינו יודעים בדיוק למה גרמנו לו לשתות כל כך הרבה עוד לפני שהגעת. רצינו אותו רך, "זורם" וחסר הגנות, ועכשיו הוא בדיוק במצב הזה – מטושטש ומוכן לבצע כל מה שנגיד לו.צוחקים על המבוכה שלו בזמן שאתה נותן לו את הפקודה הבאה: "צא מהבית. חכה לנו ברכב למטה (או בקניון ליד), ותחזור כשאני אומר לך." לראות אותו יוצא מהדלת ככה, ומחכה לאישור שלנו, זה הדבר הכי סקסי בעולם.בזמן שהוא שם, בחוץ, אנחנו דואגים להשאיר אותו על קצה המזלג. אנחנו שולחים לו הודעות טקסט קצרות: "אתה לא מבין מה קורה פה עכשיו..." או תמונה מטושטשת שלי נשענת עליך, רק כדי שידמיין את השאר וישתגע מהמתח.החיבור בינינו הוא וואו אנחנו מתפנים לעצמנו. אנחנו מתחילים להכיר מקרוב, בלי עכבות. אני נצמדת אליך, ואנחנו נכנסים יחד למקלחת. המים החמים זורמים עלינו ואני מתמסרת למזמוזים שלך – אני פשוט מכורה למגע הזה, לדרך שבה הידיים שלך חוקרות אותי בזמן שבעלי מחכה בחוץ לפקודה הבאה.המעבר לחדר והשליטה אנחנו יוצאים מהמקלחת ועוברים לחדר השינה. כשאני על המיטה, אתה מזכיר לי מי מנהל את ההצגה. גם כשאנחנו בשיא האינטימיות והמזמוזים שחיכיתי להם, אלמנט השליטה תמיד שם – במבט שלך, בדרך שבה אתה מנחה אותי ובמחשבה שכל זה קורה בזמן שבעלי "מחכה" תחת המרות שלך.
אני לא רואה הודעות רגילות, לכן רק בצא'ט (:
השלב הבא: שליטה ללא גבולות המשחק שלנו עלה מדרגה. זה כבר לא רק בקבוק הוודקה על השיש זו הידיעה שהוא שלי נמצא תחת המרות שלך, גם כשהוא הכי "מוגן" כביכול. היכולת של הגבר הנוסף להביך את בעלי מרחוק היא אמנות, וזה גורם לי להרגיש דריכות פראית בכל פעם שהטלפון שלו ברטט.כפי שזכור הוא עובד מהבית אז ..המתח בזמן הזום בעלי יושב בחדר העבודה, מתכונן לעוד ישיבת זום חשובה. פתאום מגיעה הודעה בטלגרם: "אני יודע שיש לך פגישה בעוד שתי דקות. תוריד הכל ותישאר רק עם עניבה. אני רוצה לדעת שמתחת לשולחן, מול כולם, אתה חשוף לגמרי לפקודה שלי." ,מדמיינת את הנשימות הכבדות שלו. רמת הריגוש והלחץ שלו בשמיים – מצד אחד האחריות לעבודה, ומצד שני הציות המוחלט לגבר שבחוץ. הוא נקרע בין הפחד שמישהו יבחין לבין העוררות שנובעת מההשפלה הסודית הזו.משימות הוכחה בחוץ גם כחלק של שליטה ממשיכה גם מחוץ לבית. נגיד הגבר שולח אותו לסינמה סיטי בראשון, לקומה למטה. "כנס לחנות הבגדים ההיא," הוא פוקד, "כנס לתא ההלבשה, תחזיק את הפריט הכי מביך שתמצא ותצלם לי הוכחה." בעלי מסתובב שם, הלב שלו דופק, מחפש זווית צילום שתספק את הגבר שמחכה לתמונה. או בסופר, מחזיק קופסת אורז בסופר או עומד בכניסה לחנות, מצלם את עצמו כצייתן מוחלט, רק כדי לקבל אישור שהמשימה בוצעה.וסתם ניקיון ביתי לפני ההגעה ...ואז שהגבר מגיע. וזוגי בחוץ. ערב של עונג ושליטה כשהערב יורד, הגבר המאהב מגיע. הפעם האווירה רגועה יותר אבל הטעינה החשמלית עדיין שם. אנחנו יושבים יחד, לוגמים יין איכותי, וצוחקים על הרגעים המביכים של בעלי מהיום. הוא מקשיב שם, מחוץ לדלת. עדיין תחת המרותהגבר המאהב מתיישב לידי, ובעודנו משוחחים, הוא מתחיל לעסות לי את כף הרגל בתנועות איטיות וחושניות. המגע שלו בטוח, סמכותי. הוא שולט בדינמיקה ללא מאמץ – מצד אחד הוא מעניק לי את כל תשומת הלב והמזמוזים שאני כל כך אוהבת, ומצד שני, במבט אחד קטן , הוא מזכיר מי בעל הבית האמיתי כאן. אני מתמסרת למסאז' המלטף, ליין, ולידיעה שבעלי בחוץ, כמה אני נהנית מהגבר שהשתלט לנו על החיים.אנחנו יושבים בסלון, האורות מעומעמים. אני לובשת בדיוק את מה שביקשת ממני בהודעה המוקדמת – שמלת סאטן שחורה ודקיקה, כזו שמחליקה על הגוף ומדגישה כל קימור, בדיוק כפי שאמרת שאתה אוהב לראות עליי."זה יושב עלייך בדיוק כמו שדמיינתי," אתה לוחש, בזמן שהיד שלך עוזבת לרגע את כוס היין ומלטפת את הברך שלי. אני מחייכת אליך, מרגישה את החום עולה. "ידעתי שתאהב," אני עונה בטון רך, "היה לי חשוב שתראה שהקשבתי לכל מילה בתיאור שלך."אנחנו משוחחים על היום שהיהאתה מתקרב אליי על הספה, המרחק בינינו מצטמצם לאפס. היד שלך מונחת על העורף שלי, אגודל מלטף את קו הלסת. "את יודעת שאני מאוהב בך עכשיו, נכון?" אתה שואל, ואני מהנהנת בעיניים עצומות, מתמסרת למגע הסמכותי אך העדין שלך. אנחנו מדברים על הפנטזיות שלנו, על כמה זה "כיף" לשחק בתוך הגבולות שאתה מציב לי. אני מספרת לך איך כל הוראה שלך בטלגרם מולו גרמה לי לדמיין את הרגע הזה ממש."קומי," אתה אומר בשקט. זו פקודה, אבל היא נאמרת ברכות שממיסה אותי. אני קמה, ואתה מוביל אותי לעבר חדר השינה. היד שלך מונחת על המותן שלי, מכוונת אותי. בדרך, אני עוצרת לרגע ונצמדת אליך, מרגישה את החום של הגוף שלך דרך הבד הדק. "אתה לא יודע כמה חיכיתי להיות איתך ככה, לבד," אני לוחשת לך לאוזן.הרגע שבו הכל נחשף אנחנו נכנסים לחדר, והאורות שם כבר עמומים, בדיוק כפי שהכנתי מראש. אתה עומד מולי, ובלי מילים, המבט שלך אומר לי שהגיע הזמן. המגע שלך איטי, כמעט מענה מרב יופי. אתה מחליק את הכתפיות של השמלה שלי מטה, והיא צונחת לרצפה בשקט מוחלט.אנחנו עומדים שם ערומים, חשופים לגמרי. אני מרגישה קטנה לידך, נשלטת ומוגנת בו זמנית. הידיים שלך מתחילות לחקור את הגוף שלי, מסאז' עדין שהופך למזמוז חושני, בדיוק כמו שאני אוהבת. "עכשיו," אתה לוחש, "החוקים הם רק שלי ושלך." אני עוצמת עיניים ומתמסרת לגמרי, יודעת שהלילה הזה הולך להיות כל מה שחלמתי עליו.
השקפות על עולם השליטה
מערכת היחסים שלנו תמיד הייתה מבוססת על האמת המעוררת הזו – הידיעה שיש מישהו נוסף שחודר למרחב הפרטי שלנו
חדשות
מחפשים מישהו למה שכתבתי היום, 11/1
תאריך הצטרפות
11 ביוני 2025