mellory

אישה

זדיינו לי מהָרִשְׁתִּית

La vie est annulée pour aujourd'hui, je suis sûr que personne ne le remarquera si vous restez ici un peu plus longtemps.
Le vent me frotte la peau et je me demande pourquoi personne ne m'a parlé de la douceur des peignes du danger.

-

“And this is what we call life! − If damnation truly is eternal! Isn’t the man who tries to mutilate himselfdamned then? I think I am in hell, therefore I am. It’s the fault of the catechism. I’m a slave to my baptism.”
Arthur Rimbaud, A Season in Hell

יש שעה שאתה עומד שקוע בתפילה לאלוהים, מתפלל ומתפלל, בסוף, האמת, קצת נמאס לך, יותר מדי רוחניות, אוויר צח מדי, אתה מוכרח קצת סירחון, גבינת לימבּוּרגר, סרדינים, תחת; שעה אחר-כך, גמרת עם הגבינת-לימבּוּרגר והסרדינים, אתה מטפס על איזה תחת, רוכב ורוכב, אחרי שעה נמאס לך קצת מהתנועה המונוטונית של האגן על התחת, הפה מסריח מהסרדינים והגבינת-לימבּוּרגר, אתה אומר לעצמך, הייתי ברצון מלפף איזה מלה קדושה במנגינה נשגבת ומרביץ איזו תחינה רוחנית ליושב במרומים, וכבר אתה על הברכיים, ממלמל ושר, אין תחת, אין לימבּוּרגר, אין סרדינים, נשמתך מרחפת, אלוהים ואלוהים, אבל כמה אפשר אלוהים ואלוהים, מלים ומנגינות, התייבשת, נשדפת, הבשר רוצה קצת לימבּוּרגר, סרדינים, תחת, וזה הכלל: כשאתה עם אלוהים אתה מת לתחת, וכשאתה בתחת, יש כיסופים לאלוהים. לפעמים ביום יפה, אתה שוכב פרקדן על כר דשא, שאנן, מפהק, נושא עיניך לשחקים, ענן מעליך חולף לאט, משנה צורה, פתאום הוא נראה לך תחת, התחת לא מחזיק הרבה זמן מעמד, נע ונד, משנה צורה, מתנדף, השמים מעליך מתבהרים ופתאום את מי רואות עיניך? – את אלוהים, גם הוא שוכב על הגב, על חתיכת דשא, רק בשמים, ומציץ למטה, אולי גם הוא ראה לפני רגע תחת, אתה מציץ עליו, הוא מציץ עליך, אתה עליו, הוא עליך, שניכם מסמיקים, לשניכם קצת לא נעים, אבל לא עובר רגע ופתאום שוב נכנס ביניכם ענן, שוב נוצר איזה תחת, צמרירי או נוצתי, הוא משקיף עליו מהכיוון ההוא, אתה מהכיוון הנגדי, שניכם שוכבים על הגב, תחת לך, תחת לאלוהים, ושלום ושלווה על העולם.

(המביט)
חנוך לוין

15 בנוב׳ 2019

28 במרץ 2006