Exanimis

מזוכיסטית

צפון

גרושה

אני מרגישה מלוכלכת. אני מריחה אותו עליי. אני מתגעגעת אליו עוד כשהוא בחדר.
אני רוצה לברוח ואני רוצה להישאר. אני רוצה שהוא יעשה לי עוד ואני רוצה שהוא ייעלם.
אני תמימה.
אני אומרת את זה ואני לא מאמינה לעצמי.
הוא פוגע בי.
הוא שובר אותי.
אני רואה אותו.
אני רואה את העיניים שלו.
אני יודעת שזה רע.
כנראה בתוך תוכי אני רוצה את זה.

אני מתביישת בזה, אז אני לא מספרת לאף אחד.
כולם חושבים שזה עולם משחקים סוטה.
הם לא יודעים שאני לא רציתי לדעת מי אני באמת, זה גיהנום מוכר שאני נכנסת אליו מרצון.

אלימות, כאב, חנק, סימון: כן.
אובדן נשימה, אובדן רצון: כן.
זלזול ריקני: לא.

הוא חונק אותי ואני מרגישה סוף סוף שלווה.
זה לא מחרמן אותי, זה מציל אותי, כמו סכין על העור, רק בלי הדם.
הם לא יודעים שאני מרגישה מתה בתוך הגוף הזה,
ושכל מכה, כל לחיצה, מחזירה לי פעימה אחת.

אז אני כותבת בסתר כמו תמיד: אני חיה? אני מתה? אני באמצע?
אני עונה לעצמי: לא חשוב.
אני ממשיכה לכתוב: רק עוד פעם. רק עוד פעם וזה יעבור.
אני עוצמת עיניים.
הקולות שקטים יותר כשאני כותבת.
רק הכתיבה מחזיקה אותי, שלא אתפזר.
אולי זאת השליטה האמיתית, היחידה, שמרגיעה אותי.



_____
לפני 3 שבועות
Сегодня сон мне показал то что я раскидываю свои тела но затем в каждом мире я раскидываю свои тела ну зачем вот это надо знать самый главный противник - это я Я же говорю у меня там нету И моей душе там нету это тело в каждом мире я свои тела ещё раскидываю просто пустая оболочка управляет моими телами Или либо игрок управляет моими телами Ну и что Зато этих врагов Шакал всех удалил Lenovo в аккаунт создал слава Богу Надеюсь больше не буду понимать о этих

30 בספט׳ 2025