בונזן

גבר

54

נשוי

.
.
לא פשוט. יותר לכיוון המורכב. ואני מרכיב את עצמי חלק לחלק. כל פעם מחדש.

.
.
פעם, לפני הרבה הרבה שנים, אפילו המון שנים פלוס עוד שנתיים לפחות, בלי להגזים כמעט, עמד באמצע היער ארז חזק וגבוה וזקוף. ולארז החזק והגבוה, (והזקוף), היה גזע עבה, כמו שיש רק באגדות. ועלים ירוקים, כמו שיש רק בסיפורים. ושורשים מפה ועד הודעה חדשה. ולידו צמח קנה סוף. דק, וגמיש. וזקוף.
הסיפור מתחיל בסערה. לא סערה דרד'לה. סערה חזקה כמו שלא היתה מעולם. היא לקחה איתה את כל מה שעמד בדרכה. עלים, ושיחים, וענפים. ואפילו עצים. והארז - הוא עמד זקוף מולה. הרוח נושבת בין עליו, והגזע זקוף. הסערה מנערת את צמרתו - והארז זקוף. והסערה התגברה והתחזקה, והארז - עומד. עד שנשבר. ונשכב.
וקנה הסוף? עם בוא הסערה הוא התכופף, וכשעברה - התרומם בחזרה. דק וזקוף.
.
.

אין מלכודת מסוכנת כשלוותם של אוהבים.
,
,

27 באוג׳ 2008

10 באפר׳ 2006