slan

נשלטת

נמצאו באתר היוגה הישראלי
תנוחת פישוק רחב בישיבה (Upavistakonasana)
רמת קושי בינונית
שבו על המזרון ברגליים ישרות. פשקו את הרגליים לפישוק רחב. הניחו את כפות הידיים מאחורי האגן. שימרו על גב ישר וזקוף. הדקו את אחורי הרגליים למזרון. שמרו על הבהונות ישרות ומצביעות לתיקרה.
תועלת: מגמישה את הרגליים, האגן והגב. עוזרת בתפקוד טוב של אברי העיכול. משקיטה את התודעה.

היום בלילה חלמתי. אני נמצאת בתל אביב. אני קצת מרגישה לא טוב, ויש צורך שאחזור הביתה. מורידים אותי מהרכב, ואני מתחילה ללכת ברגל, בשדרות היפות של תל אביב, וגם עם אופניים. נמצאת איתי עוד אישה, חברה. זאת אני. אנחנו שתיים, על האופניים, ואנחנו מגיעות למקום עם מסלול רכיבה מאוד לא נוח. השביל מתעקל בצורות קוביסטיות ויש בו מדרגות בטון בגובה של מטר. אני כבר לא מצליחה לרכוב ולהרכיב אותה. עוברות ללכת ברגל. אנחנו נתקלות בגבר. ובתוך תא מטען פתוח של משאית הובלות קטנה הוא והיא מתחילים לריב. קרב אלים, לחיים ולמוות. יש לו אקדח והיא נאבקת בו, הוא יורה בה ופוגע, אבל היא מצליחה לקחת ממנו את האקדח ולירות בו. היא יורה פעם אחת ואז עוד פעם. והוא נופל. הוא שוכב על הדופן של תא המטען, השיער השחור החלק שלו תלוי כלפי מטה ומתנדנד, יש שם ריסוסים של דם. זה נראה רע. ופתאום הוא קם ומתחיל ללכת איתי מכות. מכות פיזיות. אנחנו כועסים. ואחרי כמה מהלומות בידיים וברגליים, אנחנו מתחילים להשתמש בכל מה שמופיע שם. והמטרה היא להרוג. אני מנסה לפוצץ לו כיסא ברזל שחור על הראש, בידיו מופיעה פלטת עץ ענקית וכבדה של שולחן אוכל, והמכות רצחניות, ומהירות, והחפצים מתחלפים מהאוויר, ופתאום יש שם מוט ברזל אפור מעוקם וחד, אני מנסה לדקור אותו. ובמין קסם הברזל מופיע בידיים שלו, איך הוא לקח לי אותו ככה אני חושבת בזעם, והוא מתחיל לדקור אותי, ואני יודעת שזהו, זה הסוף, עכשיו זה יכאב באמת, ואני הולכת למות. זה הסוף שלי. ואז אני מתמוטטת. אני אומרת לו "די! נכנעתי. אני לא רוצה להילחם יותר. תהרוג אותי. לא אכפת לי שתהרוג אותי. אני לא רוצה להילחם יותר". אני נופלת על ארבע, עם הפנים אליו, ומתקפלת בין רגליו. והוא מתיישב. ואני חושבת, הנה, שוב אני על ארבע. כמו בסקס של אנשים מסוימים. כמו שאני אוהבת. כמו בסקס שהיה לי פעם. ואז זה באמת נהיה סקס. אני ערומה? אני לא יודעת מה הוא עושה לי. הראש שלי בין השוקיים שלו וזה כל מה שאני רואה. אני מניחה שעכשיו הוא חושב שאני שלו. אני חושבת שיכול להיות שהוא מרוצה, או נהנה, ושהוא יודע שנכנעתי, ושהוא יכול לעשות לי מה שהוא רוצה. אני לא יודעת מה הוא עושה. חם. אני מתנשמת ומתנשפת, נשיפות עמוקות, לחות, יסודיות, שעוברות את כל הגוף, האוויר נכנס מהכוס ומגיע עד הפה. צינור של אוויר חם ורוטט בגוף רכון ומקופל. אני במעין אורגזמה של כניעה, לא יודעת מה קורה איתי בכלל ואיך הגעתי למצב הזה. ואני מפנה את הראש ימינה ומתחילה למצוץ לו את השוק. בשר לבן ורך של רגל, עם קצת שערות, ממלא לי את הפה. וזה כל מה שאני רואה ומרגישה. ושום דבר כבר לא משנה. ופתאום, לדירה נכנס מישהו. סוג של בעל בית או עסקן הסתדרותי. עם חולצת כפתורים לבנה וקרחת. והכול נפסק. ואני מתחילה להסתובב מטורפת לגמרי מחרמנות. מיואשת. מקפצת מחדר לחדר. הוא לא מבין מה הבעיה, הוא לא קולט שמשהו כאן השתבש.

28 בספט׳ 2009

13 ביוני 2006