אוסיריס

גבר

מרכז

המשוגע עומד על הדשא למרות השלט שאומר שאסור. אבל אולי השיגעון האמיתי הוא למנוע מאנשים את ההנאה מלדרוך על הדשא.

בתוך כולנו קיים האדם האמיתי שחי בתוך ההוויה החיצונית ששאר העולם רואה. המטורף הוא באמת אנחנו, ומי שאנחנו מנסים לשמור בתוך הקופסה.
הרבה מאיתנו לא יכולים באמת להגיב לילד שבתוכנו, כי המבוגר השתלט ואנחנו מצייתים להוראות שלו.

רוצה לחזור להרגיש.
רוצה לשחרר את האני האמיתי ולאבד את זה בתוך השיגעון
מחפש חברה לשיתוף המחשבות, והתשוקות, ואולי גם למפגשים של ביחד/ של שיתוף / של חברות... אולי נשואה (שתהיה הבנה מלאה של הנסיבות)

אירוטיקה במיטבה מתחבאת לה בין שיריו של המשורר הלאומי :


בַּבֹּקֶר,
בִּרְחֹץ הַשֶּׁמֶשׁ מַחְלְפוֹת גְּאוֹן הַיַּעַר
וְיָם שֶׁל-זֹהַר עַל תַּלְתַּלָּיו תִּשְׁפֹּךְ;
וְהוּא, הָאֵיתָן, מִשְׁטַח חֶרְמֵי זָהָב כֻּלּוֹ,
לִרְצוֹנוֹ, כְּשִׁמְשׁוֹן בִּידֵי דְלִילָה, עוֹמֵד נִלְכָּד,
מִתּוֹךְ שְׂחוֹק קַל וְאוֹר פְּנֵי אוֹהֵב מַרְגִּישׁ כֹּחוֹ,
בְּרֶשֶׁת פָּז שֶׁל-עַצְמוֹ, מְקַבֵּל אֲסוּרָיו בְּחִבָּה,
וּמֵרִים עַל רֹאשׁ נִזְרוֹ תַּחַת גְּבוּרוֹת שֶׁמֶשׁ,
כְּאוֹמֵר לָהּ: שִׁטְפִינִי, סַלְסְלִינִי אוֹ אִסְרִינִי
וַעֲשִׂי בִי מַה-שֶׁלִבֵּךְ חָפֵץ –
הַבְּרֵכָה בְּשָׁעָה זוֹ, אִם תִּזְכֶּה וְאִם לֹא-תִזְכֶּה
בְּקֶרֶן זָהָב אַחַת מִגָּבֹהַּ –
תִּתְעַלֵּף- לָהּ בְּצֵל מָגִנָּה רַב הַפֹּארוֹת,
מֵינִיקָה חֶרֶשׁ אֶת-שָׁרָשָיו וּמֵימֶיהָ יִשְׁלוּ;
כְּאִלּוּ שְׂמֵחָה הִיא בְחֶלְקָהּ דּוּמָם
שֶׁזָּכְתָה לִהְיוֹת רְאִי לַחֲסִין הַיַּעַר.
וּמִי יוֹדֵעַ, אוּלַי חוֹלְמָה הִיא בַּסָּתֶר,
כִּי-לֹא רַק-צַלְמוֹ עִם יוֹנַקְתּוֹ בָּהּ –
אַךְ כֻּלּוֹ גָדֵל הוּא בְּתוֹכָהּ.

נמתחים ונבדקים כל פעם מחדש.
הגבול האדום שהיה פעם כבר לא קיים עוד, והפך מזמן כבר לפנטזיה

מיהו אוסיריס?
בנם הבכור של האלים גב ונות. על פי תיאורו במיתולוגיה הפרעונית הוא תואר כגבוה, דק-גזרה ויפה-תואר, שערו שחור כזפת. כשוויתר אביו, גב, על השליטה במצרים ופרש לו לגן העדן השמימי, נטל אוסיריס את השלטון לידיו ונשא לאישה את אחותו היפה, איסיס.

24 במאי 2024

20 באוק׳ 2006