Eur19

נשלט

46

רווק

גבר בן 34... 1.81 מ', 100 ק"ג. שער חום קצר.  בלי כיוון מוגדר בינתיים.<br /> נסחף עם הזרם ורואה לאן זה זז...<br /> רוצה מישהו שילמד, שיחנך, שיכתיב... שיודע מה הוא רוצה, ואולי גם מה אני רוצה...<br /> פטישים אישיים כוללים גם (אך לא רק) עור, לטקס, גומי, מגפיים, שליטה, קשירות ואזיקים וכו'...<br /> אה, וגם (ובמיוחד) היפנוזה, שמסקרנת אותי מאד. פנטזיה מיוחדת שלי היא להיות מהופנט לציית.<br />  אם זה מעניין גם אותך, נוכל להמשיך ולראות מה הלאה.

למה אני רוצה להיות עבד? מממ... האמת היא כזו: תמיד הרגשתי את הצורך הזה - להישלט ע"י אחר. לקבל חיזוקים ואישורים ממישהו. להסתכל בעיניים ולחפש שביעות רצון או נזיפה. כשהייתי קטן זה לא היה בעל אופי מיני, אבל כשבגרתי זה במפורש פלש לכל החלומות שלי, עד היום. תמיד הרגשתי שמשהו לא בסדר אצלי, שבנאדם נורמאלי לא אמור להרגיש כך. אז כן, לא סיפרתי לאיש מעולם שכך אני, וכן - אני שומר על פאסון. אבל זה עדיין שם. כמו תמיד, מכרסם אותי מבפנים. הבעייה - מרבית האנשים שהכרתי בתחום (והם מעטים עד כאב - הא הא) מתנהגים כאילו העבד הוא לא יותר מרכוש. סמרטוט. אני לא כזה, ולעולם לא אהייה. אני דעתן, בעל חוש הומור (קצת מוזר לעיתים) ולא מוכן להיות סחבה. זה לא יקרה. בדימיוני אני רואה בנאדם חכם, טוב ואכפתי, שאוכל לשוחח עימו, ושיבין ויהיה שם בשבילי. שיבין שגם לי יש דעות, וגם בהן יש מקום להתחשב. עם זאת,   שיידע גם לשלוט. לפעמים ברכות, ולפעמים הרבה פחות. שיגשים את הדרישות הבלתי אפשריות שלי - להשתייך, ועדיין, להיות אני. קשה, נכון?  לי זה קשה עוד יותר.

בלי דם, מחטים וחרא, זה בטוח.  על השאר נדבר.

לאחרונה, אני הרבה יותר אני מאשר אי פעם בעבר. האם זה טוב? אולי....

10 באוק׳ 2012

30 במאי 2007