Deathknight
שולט

איזור
מרכז
מצב משפחתי
רווק
מי אני
"החוכמה האמיתית והיחידה היא לדעת שאתה לא יודע כלום"
"להיות אמיץ לב פירושו לדעת מפני מה לא לפחד"
"הסתפקות במועט היא עושר טבעי."
"היופי הוא שליט קצר ימים."
''טוב לשוחח, מזמן לזמן, על פירושם של הצודק ושל הלא הוגן, של שפיות הדעת ושל השיגעון, של הגבורה ושל הרפיון."
"אל תעשה לזולתך מה שמכעיס אותך, כאשר הוא עושה זאת לך."

ולסיום- "הינשא בכל מקרה. אם תהיה לך אישה טובה תהיה מאושר, ואם רעה- תהפוך לפילוסוף."

משפטי סוקרטס- הפילוסוף היווני הדגול (470- 399 לפנה''ס).

מי אני, אממ, מזל מאזניים- כיאה לבני מזל זה, מתלבט לא מעט, כשמגיעה ההחלטה/מסקנה-היא נהיית חד משמעית, אך לוקח זמן ומחשבות עד שהמסקנה מתקבלת, מאד ליברלי, מאד סקרן, אוהב להתנסות בהכל! (כמובן שיש קווים אדומים- אך ביחס לאחרים- הגבולות שלי רחוקים ומוכתבים על ידי הליברליזם שבי), מאד נהנה להכיר אנשים- ההפך המוחלט ממיזנטרופ אלא פילנטרופ ומשתדל תמיד להקשיב לצד השני ושיהיה דיאלוג ולא מונולוג, מעבר לזה לא אכתוב- צריך להשאיר קצת לדימיון להמשיך לא?...
השקפות על עולם השליטה
מבחינתי, המשיכה לעולם היא בגדר סקרנות, שמגיעה כמובן מתוך תפיסת עולם פתוחה וליברלית.
עם הזמן, אני נוטה להבין שאני יותר ויותר מתקרב להבחנה של המושג ''שולט'' המצוי בעולם ה- BDSM אך טרם גיבשתי דעתי על כך.
גבולות
החיים היפים, הם חיים ללא גבולות- כמו ביוון העתיקה- 2000 לפנה''ס, חיי אהבה נפלאים ומלאי תשוקה שאפפו את כל הסובבים, גברים, נשים, הכל בהרמוניה מלאה, החברה כיום- ברוב המקומות, לא מתירה לנו לנהוג כך וחבל..., אך היכן שכן ניתן לבטא עצמך ולהנות מכך- ללא גבולות- או עם גבולות שהינם רק למטרת שמירה על קיום ההנאה והאושר בחיים- אני נוהג להיות נוכח, או לפחות להכיר בהם..., בתפיסתי- אינני מכיר במונחים ''טוב'' או ''רע'', אלא בראוי ובמתאים...ובהסכמה הדדית.
חדשות
תחשבו על כך שנייה, רק שנייה אחת, איך חייכם היו נראים ללא מוזיקה??? (זו סתם נקודה למחשבה שכזו...)

הוספתי בלינקים שלושה שירים שונים, של שלוש להקות/זמרים שונים ונפלאים:

הראשון- (20/7/12), חדש!!! Camel בביצוע של דארק אייטיז קלאסי ומרתק. West Berlin.

השני- דארק אייטיז מקסים וקצבי של גארי ניומן האחד והיחיד.

השלישי- Boards of Canada - Everything You Do is a Balloon- צמד האחים הסקוטים בסשן אלקטרוני אינסטרומנטאלי- תהנו.

בכתובת ''האתר שלי'' צירפתי שיר נפלא, קודר, טהרת הגוטיקה של האיטלקים הנפלאים Lacrimosa, שם השיר- My Last Goodbye.
הערת אגב- כסוגד לגוף האדם הן חיצונית- והן פנימית (מבחינה רוחנית), אני מאמין במוזיקה כמקור אנרגטי שיכול בהחלט לעודד ולתת השראה לכל אדם, כמובן גם קרובי המשפחה שלה (המוזיקה)- ציור, פיסול וכבכלל- עולם האמנות כולו מהווה כחוויה שמשתמעת ומצטיירת לכל אחד כראות עיניו.
לינקים אהובים(3)
תאריך עדכון
7 בנוב׳ 2014
תאריך הצטרפות
12 ביוני 2007
  שלחי הודעה