אניגמטי

נשלט

מרכז

57

גרוש

אני,אבא,בן,אח,חבר של, מורה, מדריך, מרצה, סדונדט, מנהל, פועל
פאזל אחד גדול מסך חלקיו השמתחילים להתחבר להם אט את בפאזל האנושי של החיים.
גבר, בסך הכל גבר שמחפש בית להיות בו עצמו אבל לא לבד.
לומד לדעת לשחרר, לבד ובתנועה.
רוצה לראות בעיניים, לצאת מהחשכה ולהיות בבית.
מחפש אפילו 24/7 זוגיות וללכת להורים במידת הצורך



תמיד בשליטה, חצי פולניה שמכוננת בראש ורוצה תמיד להיות בשליטה...
רואה עצמי על ארבע( כמה שזה נשמע אולי בנאלי כאן), הכי פשוט שבעולם.
מחפש קשר רוחני, נפשי, אישי גשמי .משהו שיגרה אותי גם כשאין מין בסביבה.
רוצה להרגיש
רוצה להישלט
ואני תלמיד מעולה ( יש לי תעודות טובות).
ונמאס לי מהתעודות ומדברים שאני לכאורה יודע אלא רוצה להגיע למקום ההוא. להיות שם ולנוח.
וכן.אני מאוד איכותי( שלל תארים לרוב) אבל אלה בטלים בשישים לעומת התואר אותו אני מבקש לעשות כאן.
כמה קאטים מהסרט הפרטי שלי שליו אני חותר
אישה.. יפה.. נשית.. מנוסה.. אינטיליגנטית על שניטשה הגל ומרדונה אינם זרים לה, שומעת את באך ואת טיאסטו- קאט.
חדר, אני על ארבע, ( כמה בנאלי ) את מעלי חודרת בכוח- חולבת עד שייצא החלב..- קאט
פשוקה על ארבע, מכדררת בראשי, את גומרת איך שתרצי ואני בלתי גמור..- קאט
לשתות את כל מיצי התאווה שלך בכל הצבעים
אנקה את חורייך
עד תום ולהעריץ את גופך ואת האורגזמות הבלתי נגמרות שלך כאילו היו שלי
שיחה על עניינים שבעומק הלב תוך כדי מגע אמיתי - קאט

הקאטחם עומדים פה שנים ולא נגעתי בהם..
לא כותב יותר עד שאמצא מה שאני מחפש


שלך כל זמן שתרצי- אצחק מכל שטות שלך ואסגוד לרגליך לנשמתך לרוחך ולגופך עם כאב או בלעדיו: מנטלית פיזית ורוחני להציל אותך מעצמך ולראות, לראות בעיניים.
כגבר אני אוהב לברוח אבל כגבר מתבגר אני כבר יודע שכדאי לפעמים להישאר... ושם אני רוצה.. להישאר.

תשוקה אהבה גובה עיניים זו התחלה טובה לסוג קשר. בלי הגדרות- רק ללכת על מה שמרגיש בבטן כנכון.
לתת, לקבל- לדעת לתת- לדעת לקבל.
וכן.. כשעושים אותו באהבה הוא שלם יותר. וכיד הדמיון...

זוגיות מתמשכת היא לא מילה גסה וגם אהבה לא:-)
בעיקרון בלי דם או כל דבר היוצא בזה שעשוי להגיר אותו- מעדיף שהוא ישאר בתוך הגוף
חוץ מזה.. ללמוד, לדעת ולגעת- זה הגבול.וכמה שיותר

רגש, רגש, רגש
רוצה להיות שייך אלייך
זה אומר שאוכל גם להענות לכל מה שתבקשי,

הוא לא מדבר איתך על אהבה הוא אומר אלא רק על המעשים
בשיחת טלפון לילית מנסה להסתיר את פחדים
ערב יורד בוקר בא הוא חוזר לשגרת יומו
כשיום אחד ויום אחר אינו דומה לקודמו
ביום אחד הוא אבא ביום אחר הוא איש
מנסה למצוא את המקום בו הוא יוכל שוב להרגיש.


יום שלישי האוטובוס יוצא מוקדם בבוקר
נוסע אל הנגב אל הקו החיים עולים ביוקר
שעות קשות של בוקר כשהכל עוד מתעורר
הוא מנסה לישון ואז הכל חוזר

למשוך עוד כמה רגעים של שינה חסרה להגיע אל האוטובוס עייף
ואז שעה וחצי של שינה נצברות אל גוף כואב
כל רגעי הלילה החסרים מושלמות כדי להתחיל את היום
כי אתמול הוא היה חופשי ולבד חיפש למצוא מקום
למצוא רגעים קטנים של אושר בשרשרת כדי להפיג לו את הכאב
ובגלל זה הוא מוכן ללכת לישון מאוחר ואולי קצת להתאהב
ורק המחשבה הזו בין אוטובוס לאוטובוס איך לא להתעורר
משאירה אותו עוד ער בתקווה שלא ייגמר
וככה בטכס קבוע של פעם בשבוע השעות מתחברות והזמן מתאחד
ליחידה אחת של שינה של חלום כדי להתעורר וקצת להתעודד

ודווקא אחרי לילה אחד שדיבר לא דיבר על אהבה
הוא מצא עצמו ער בבוקר משך כל זמן הנסיעה
כי לדבר על אהבה זה מפחיד ומעייף והכל עניין של הגדרות
כי מה שמעניין הם המעשים עצמם ולא המילים הגבוהות
ודווקא כשהוא לא מדבר על אהבה קשה לו בנסיעה להירדם
ובמקומות שישן הוא רואה את הדרך , ומשהו בו מפעם

כי עד עכשיו הוא רק חשב איך לא להיפגע
כי כשמדברים עליה אם הוא פה או אם שם הכל נשמע נורא
והנסיעה הופכת מוזרה כשהזמן כשהוא בדרך כלל ישן
הופך לרגע של אושר שאולי בכל זאת הרגע הזה כבר כאן
הוא מסתכל על הדרך על הנוף על האוטובוס שעוצר בתחנות
אנשים עייפים מתחילים את הבוקר עוברים, קונים חלומות
והוא שהיה חלק מהנוף המתעורר נמצא פתאום בחוץ מסתכל מהצד על העולם
כי תמיד חשב שחשוב לשמוע מה שיגידו כולם
כי עד עכשיו הוא לא ראה כלום, שמע רק את אוושת המנוע
ועכשיו הוא מתחיל להרגיש מקווה שלא לגווע

כי אתמול בלילה הוא לא דיבר על אהבה אלא רק על הדברים הקטנים
כי מי בימינו מדבר עליה בכלל כשהמילה הופכת מפחידה
ומי שבצד השני הופך פתאום לחידה
כי כשעוברים את השלב הראשון של ההתלהבות
נשארת הסקרנות ביום שאחרי מה כבר יכול להיות
ולא ברור אם מבינים אותו והמילים נשארות ברורות
כי לכל משפט יש אלף פירושים ופחד שזה יכול לקרות

בדרך חזרה הביתה הכל כבר מתחיל להתהפך
ברגע אחד של אומץ והוא לא יודע איך
המילים פתאום יוצאות לו ולא משנה כיוון הנסיעה
הוא הולך עם התחושה מבלי לפחד גם אם בסוף תהייה שבירה
הוא אוסף את עצמו חוזר אל הבית לתפקיד של היום הנוכחי
שיגרה ריטואל ילדים הרגשות רוצה אבל זה גם הכרחי
מנסה לראות איך הפאזל יתחבר ואם בכלל אפשר אותו לעשות
עם הקולות של הלילה הוא ממשיך את היום נשאר לו רק לקוות

וביום רביעי הוא קם יותר מאוחר אם אותם תפקידים משתנים
הנסיעה נשארת מאחור והחיים מתחילים לחזור
פחות לישון יותר להתעורר ולהשאיר את הרגע הבוער
קפה של שמש במקום קבוע עומד במקום לא רוצה עוד לנסוע
רוצה לעמוד קצת במקום להשתהות על הרגע הנכון
כי כשלא מדברים על אהבה אולי מגיעים אליה גם דרך הבטן.

23 באפר׳ 2019

23 ביולי 2007