PersonalJesus

מין / מגדר
גבר
איזור
מרכז
גיל
40
מצב משפחתי
רווק
מי אני
מתל אביב, ליברלי, אתאיסט, צמחוני, מטר שמונים ואחת, מראה צעיר מגילי.
מתחשב ומנומס מחוץ לחדר השינה (או הרצפה של המטבח).

מעדיף מערכת יחסים סופר אינטימית ומונוגמית על מפגשים מזדמנים. זה מדליק לטעום משהו חדש ולא מוכר, אבל אי אפשר באמת להגיע לאינטימיות מוחלטת וטואטלית ולדחוף את הגבולות המשותפים בלי אמון מלא. אמון זה משהו שנבנה לאט. 
מתחלף בסיטואציות מאד מאד מיוחדות, לעתים רחוקות ועם תפריט מצומצם.

לא מתחבר לקהילת ה-BDSM המקומית. מעריך פרטיות.

."I have a tender spot in my heart for cripples, bastards and broken things"
השקפות על עולם השליטה
תמיד אהבתי סקס "קיצוני". משמעות המילה קיצוני השתנתה והתמקדה עם השנים. עם כל טיול לאירופה הליברלית והמדהימה ועם כל אתר אינטרנט חדש של הקהילה, למדתי עוד משהו על עצמי. לא עושה לי את זה תלבושות עור ומשחקי קשירות. אני אוהב להעניש, להכאיב ובמיוחד להשפיל (כן, כולל ביזאר אם האינטימיות מגיעה לשלב כזה). חייתי. מלוכלך. nasty. טוטאלי. 

חשוב לי לדעת שמדליק אותך להיות לרגלי. שכל היום בעבודה חשבת רק על הרגע הזה שנפגש ותוכלי להתפלל במקדש גופי. לראות בעינייך סבל והנאה בו זמנית. צורך פנימי שקבור עמוק עמוק ומדי פעם את מאפשרת לו להתפרץ החוצה בכל עוצמתו. חייב לדעת שאת לא עושה את זה רק כדי לרצות אותי, אלא מתוך הנאה אמיתית וטהורה מכך. תשוקה שבוערת בך לשרת אותי ורק אותי. להיות שייכת לי לחלוטין, בגופך ובנפשך. חשוב שתדעי ותהני גם לקבל עונג (בין אם זה ירידה או מסאג'), שתהיה לך הערכה עצמית כלשהי ולא תראי את עצמך כסמרטוט בעולם האמיתי. שבאופן כללי תנהלי חיים די נורמטיביים מחוץ לעולם השליטה. אם את גם יודעת להיות כתף בימים רעים, אוהבת חיות ומכורה לדרמות של HBO ו-AMC, בכלל טוב.

אין לנו, לאף אדם, קמצוץ אחד של שליטה במה מדליק אותנו. לדעתי זה משהו שנקבע מגיל מאד צעיר, בתת המודע שלנו. אצל אנשים אינטרוספקטיבים זה עולה לפני השטח עם ההתבגרות הנפשית והמינית. התהליך של להפוך מודע ל"צד האפל" שלך הוא קצת מלחיץ. פתאם אתה שונה, מוזר, סוטה אפילו. האינסטינקט הוא להדחיק, להתעלם, לחזור לדפוסים המוכרים והבטוחים מהעבר. אבל יש אפשרות אחרת. אפשר להפסיק לשפוט את עצמך לפי קריטריונים של אחרים, לשחרר את כל הביקורת העצמית האינסופית ("אבל מה זה אומר עלי?"), לקבל ולאהוב את עצמך ואת תשוקותיה הסודיות של נפשך כמכלול, warts and all. מדהים אותי איך אנשים ממשיכים לנסות להדחיק, לשלוט ולמתן את היצרים שלהם, במקום להתמסר אליהם, להפוך אותם למקור של אושר טהור, קדמוני וחייתי ולהיות כ"כ יותר מאושרים ושלווים בזכותם.   הזמן שלנו הוא כל כך קצר בעולם הזה, הגיע הזמן שנגיד Fuck off לנורמות ולחברה הפוריטנית הצדקנית בארצנו הקטנה והרכלנית, שמומחית בלבקר ולשפוט, ופשוט נעשה את מה שעושה לנו טוב. Carpe Diem. בלי טיפה אחת של בושה.

גבולות

כל דבר שעלול להשאיר סימנים לטווח ארוך, כל דבר עם דם, מחטים, בעלי חיים, השפלה בציבור.

פרחות. גזעניות.
שרית חדד, אנסטסיה מיכאלי, מירי רגב. 
אנשים שכותבים "אני יביא", "אני יקח".

קודם כל תהיי בנאדם. שיהיה שם מינימום של אינטיליגנציה רגשית ואמפטיה.

לא אוהב מילים כמו "סשן", "דום", "סאבית" וכל נסיון אחר לשים אותנו בתוך קופסה עם חוקים וכללים ברורים. זה מלאכותי, מגביל ולא טבעי.
חדשות
* לא תמיד מול המחשב *
בעקבות מספר פניות שלא עלו יפה, אחדד ואחסוך לשנינו זיוני שכל מראש: אם את מחפשת גבר-גבר, מאצ'ו טיפוסי, אני לא הכתובת. לא מתלהב ממכוניות ואף פעם לא אהבתי כדורגל. בקיצור, לא מעוניין להיות בבון מלך הגבעה ואין בי צורך לדפוק על החזה המטאפורי שלי.

אני זקוק למישהי שיש בה דואליות עם ניגודיות נדירה. מצד אחד רכות, עדינות וכבוד הדדי ביום-יום ומצד שני יחסי שליטה מטורפים בסקס. כן, אני יודע שאלה תכונות סותרות משהו ושאין הרבה חיות כאלה בג'ונגל.

תאריך עדכון
3 בנובמבר 2014
תאריך הצטרפות
26 באפריל 2009
  שלחי הודעה