מלקק הביבים
מלקק הביבים
מי אני
הרבה שנים נדדתי ברחובות, הולך על פני המדרכה, מצידי הדרך בתים אירופאים מהוגנים. לכאורה הייתי צריך להסתכל למעלה על האדניות והתריסים המיופייפים, אבל העיניים שלי משום מה תמיד נדדו אל אבני המרצפה האפורות. נתקלתי בה במקרה, בעודי משוטט כך בחיפוש הארוך אל תוך הלילה.
היא כל כך מיוחדת האלה שלי, יש לה תודעה כל כך מורכבת ונסתרת. כל משפט שלה הוא דרך בהירה וחכמה, שמלאה בתובנות.
היא הסתכלה עלי במבט הבוחן שלה, והבינה אותי ואת תפקידי.
כל השירים הרומנטיים לא יצליחו למצות הבנה אחת לא רומנטית, שמסדירה את הסדר הטבעי של החיים.
נפלתי על ברכיי, נישקתי את רגליה העדינות שהיו נעולות בכפכפים כחולים. התחייבתי לעשות כמיטב יכולתי כדי לשרת אותה, למתוח את הגבולות הנוקשים שלי. היא נשענה אחורה על חזיתו של אחד הבתים, דחפה את ראשי כלפי הרצפה באותה רגל שאני מעריץ ונתנה לי ללקק את הביוב שבצד הכביש.
היא מבינה אותי והיא אניגמה בעיני, וכך אני רוצה שהמצב ימשך לנצח, הקשר הלא טהור הזה, הלא רומנטי, היפה בעיני, קשר של עבד נרצע ושל אלה. תשאירו לאחרים את הנשיקות עם הלשון, אני? אני רוצה להיות האסלה של האלה הזאת, אם רק תרשה לי.
היא נפלאה האלה הזאת, מיוחדת וחזקה. בעולם שבו נשים עדיין נרמסות, היא זאת שבוחרת את הדרך שלה, לא מניחה לתכתיבים של בתים אירופאיים ואדניות להשפיע על האסתטיקה שלה. היא הולכת אניגמטית, כמו גשם חרישי אך חזק של סתיו, שבא על הארץ השחונה והיבשה שהיא אני. אולי ראתה גם בי משהו מיוחד, אולי אפילו משהו נפלא, איזה ניצוץ קטן שיכול להופיע בהחבא בסוף משפט מורכב בספר, או איזה כתם של צבע בציור של מונה. הבינה שאני אוהב עצמי ושונא את עצמי, וכל הקונפליקטים שלי ששואלים מאין באתי ולאן אני הולך, מצאו חן בעיניה החכמות. היא משועשעת, את זה אני יודע, היא משועשעת כשאני מלקק את הביבים, גם בגלל שאני מיוחד, וגם בגלל שאני מלקק אותם לפי מצוותה, וזה יפה בעיניה, וזה יפה בעיני. האסתטיקה של מישהו מיוחד שנופל על ברכיו בפני התודעה החזקה והסקרנית שלה.
אני נודד אל תוך העבדות שלי, תודעת המשרת שלי. בצעדים איטיים, אך בטוחים היא מוליכה אותי אחריה קשור ברצועה. מעין טיול בו היא מציגה את העולם החדש, המוזר והמופלא הזה. עולם של סטיות מעורבות בהקרבה. הטיול הוא איטי, אך אני לא חש במנוחה, עיני נעות מצד לצד ומנסות לקלוט את המראות, להסתגל לתפקיד שלי כמשרת שלה, כחפץ לשימושה כאשר מרגישה משועממת. בגרתי כבר, אני מרגיש טוב כאן ליד כפות רגליה, מנופף עליה בעלה רחב כדי להסיט את חום הקיץ. טוב לי להיות המשרת שלה, עם כל האי נוחות שבדבר.
היא כל כך מיוחדת האלה שלי, יש לה תודעה כל כך מורכבת ונסתרת. כל משפט שלה הוא דרך בהירה וחכמה, שמלאה בתובנות.
היא הסתכלה עלי במבט הבוחן שלה, והבינה אותי ואת תפקידי.
כל השירים הרומנטיים לא יצליחו למצות הבנה אחת לא רומנטית, שמסדירה את הסדר הטבעי של החיים.
נפלתי על ברכיי, נישקתי את רגליה העדינות שהיו נעולות בכפכפים כחולים. התחייבתי לעשות כמיטב יכולתי כדי לשרת אותה, למתוח את הגבולות הנוקשים שלי. היא נשענה אחורה על חזיתו של אחד הבתים, דחפה את ראשי כלפי הרצפה באותה רגל שאני מעריץ ונתנה לי ללקק את הביוב שבצד הכביש.
היא מבינה אותי והיא אניגמה בעיני, וכך אני רוצה שהמצב ימשך לנצח, הקשר הלא טהור הזה, הלא רומנטי, היפה בעיני, קשר של עבד נרצע ושל אלה. תשאירו לאחרים את הנשיקות עם הלשון, אני? אני רוצה להיות האסלה של האלה הזאת, אם רק תרשה לי.
היא נפלאה האלה הזאת, מיוחדת וחזקה. בעולם שבו נשים עדיין נרמסות, היא זאת שבוחרת את הדרך שלה, לא מניחה לתכתיבים של בתים אירופאיים ואדניות להשפיע על האסתטיקה שלה. היא הולכת אניגמטית, כמו גשם חרישי אך חזק של סתיו, שבא על הארץ השחונה והיבשה שהיא אני. אולי ראתה גם בי משהו מיוחד, אולי אפילו משהו נפלא, איזה ניצוץ קטן שיכול להופיע בהחבא בסוף משפט מורכב בספר, או איזה כתם של צבע בציור של מונה. הבינה שאני אוהב עצמי ושונא את עצמי, וכל הקונפליקטים שלי ששואלים מאין באתי ולאן אני הולך, מצאו חן בעיניה החכמות. היא משועשעת, את זה אני יודע, היא משועשעת כשאני מלקק את הביבים, גם בגלל שאני מיוחד, וגם בגלל שאני מלקק אותם לפי מצוותה, וזה יפה בעיניה, וזה יפה בעיני. האסתטיקה של מישהו מיוחד שנופל על ברכיו בפני התודעה החזקה והסקרנית שלה.
אני נודד אל תוך העבדות שלי, תודעת המשרת שלי. בצעדים איטיים, אך בטוחים היא מוליכה אותי אחריה קשור ברצועה. מעין טיול בו היא מציגה את העולם החדש, המוזר והמופלא הזה. עולם של סטיות מעורבות בהקרבה. הטיול הוא איטי, אך אני לא חש במנוחה, עיני נעות מצד לצד ומנסות לקלוט את המראות, להסתגל לתפקיד שלי כמשרת שלה, כחפץ לשימושה כאשר מרגישה משועממת. בגרתי כבר, אני מרגיש טוב כאן ליד כפות רגליה, מנופף עליה בעלה רחב כדי להסיט את חום הקיץ. טוב לי להיות המשרת שלה, עם כל האי נוחות שבדבר.
גבולות
היא יודעת אותם
תאריך עדכון
20 ביולי 2009
תאריך הצטרפות
21 ביולי 2009