erezsyשולט
erezsy
מודעה
גבר בן 53 מחפש עבד
גבר בן 53 עם ניסיון רב בתחום ה-BDSM, מחפש עבד מסור להצטרף למסע משותף של שליטה וכניעה.
מה אני מחפש:
- מישהו שרואה בכניעה את הדרך להגשמה עצמית.
- מוכן ללמוד ולהתפתח בתחום ה-BDSM.
- מחויב לאמון, תקשורת פתוחה והסכמה מלאה.
מה אני מציע:
- מערכת יחסים בנויה על כבוד הדדי.
- חוויה של התפתחות אישית בתוך סצנה מבוקרת ובטוחה.
- הדרכה והכוונה מנוסה.
דרישות:
- ניסיון קודם ב-BDSM - יתרון, לא חובה.
- יכולת לקבוע גבולות והתמדה בהם.
- פתיחות לדיאלוג ומשוב.
- גיל 20 עד 45.
אם זה מדבר אליך, אנא שלח הודעה עם כמה מילים על עצמך ונתחיל את השיחה.
איזור
מרכז
גיל
54
מצב משפחתי
רווק
מי אני
גבר דומיננטי ומנוסה (54), בשותף לחוויה מינית, עמוקה ומכבדת.
השקפות על עולם השליטה
ששליטה / BDSM מבוססים על כבוד הדדי, תקשורת פתוחה,
אמון וביטחון.
הסכמה
רצון
גבולות
כך יוצרים חוויה חדשה,
מעצימה ומספקת.
אמון וביטחון.
הסכמה
רצון
גבולות
כך יוצרים חוויה חדשה,
מעצימה ומספקת.
גבולות
גבולות הם הגירוי המיני שמבטיח:
ביטחון, אמון ויצירת מרחב שבו מותר.
הגבולות הברורים:
סקס מוגן | לא דם | לא נזק
חדשות
מותה של הפנטזיה ולידתה של האהבה
אנחנו חווים את העולם, ואת האנשים שסביבנו, דרך חלון צר מאוד. כל אדם חי בתוך עולם פנימי ופרטי משלו, ולעולם לא נצליח באמת לראות את התמונה המלאה או להרגיש בדיוק את מה שחווה האדם שמולנו.
המוגבלות הזו מקבלת את משמעותה היפה והכואבת ביותר כשמדובר באהבה. כשאנחנו מתבוננים במישהו מרחוק, הוא נראה כמו מרחב אינסופי של אפשרויות. הוא תעלומה, פנטזיה מושלמת - הצירוף של כל מה שאנחנו מדמיינים שהוא עשוי להיות. אבל ברגע שאנחנו מתקרבים באמת, כשהקשר הופך ממשי ויומיומי, המבט הקרוב והאינטימי מכריח את המסתורין הזה להתגבש לכדי מציאות אחת, אנושית ופשוטה.
יש משהו כמעט טרגי בהבנה הזו: אי אפשר לאחוז באדם מבלי לנפץ את הפנטזיה שהייתה לנו עליו. עצם ההתקרבות, הבחירה להכניס מישהו עמוק אל תוך חיינו, "הורגת" את הרעיון המושלם והרחוק שציירנו בראשנו. היא מעלימה את הפוטנציאל הבלתי מוגבל, ומשאירה אותנו עם אדם אמיתי, חשוף ומלא פגמים.
אבל ניפוץ האשליה הזה אינו דבר רע, והזווית הצרה שדרכה אנו תופסים את המציאות אינה כלא. המציאות הפשוטה והשגרתית הזו, נטולת הפילטרים של הפנטזיה, היא הקרקע האיתנה היחידה שעליה אנחנו קיימים. זהו המקום היחיד שבו יכול להיווצר חיבור אמיתי, ואהבה שלא מתקיימת רק בדמיון, אלא בחיים עצמם.
אנחנו חווים את העולם, ואת האנשים שסביבנו, דרך חלון צר מאוד. כל אדם חי בתוך עולם פנימי ופרטי משלו, ולעולם לא נצליח באמת לראות את התמונה המלאה או להרגיש בדיוק את מה שחווה האדם שמולנו.
המוגבלות הזו מקבלת את משמעותה היפה והכואבת ביותר כשמדובר באהבה. כשאנחנו מתבוננים במישהו מרחוק, הוא נראה כמו מרחב אינסופי של אפשרויות. הוא תעלומה, פנטזיה מושלמת - הצירוף של כל מה שאנחנו מדמיינים שהוא עשוי להיות. אבל ברגע שאנחנו מתקרבים באמת, כשהקשר הופך ממשי ויומיומי, המבט הקרוב והאינטימי מכריח את המסתורין הזה להתגבש לכדי מציאות אחת, אנושית ופשוטה.
יש משהו כמעט טרגי בהבנה הזו: אי אפשר לאחוז באדם מבלי לנפץ את הפנטזיה שהייתה לנו עליו. עצם ההתקרבות, הבחירה להכניס מישהו עמוק אל תוך חיינו, "הורגת" את הרעיון המושלם והרחוק שציירנו בראשנו. היא מעלימה את הפוטנציאל הבלתי מוגבל, ומשאירה אותנו עם אדם אמיתי, חשוף ומלא פגמים.
אבל ניפוץ האשליה הזה אינו דבר רע, והזווית הצרה שדרכה אנו תופסים את המציאות אינה כלא. המציאות הפשוטה והשגרתית הזו, נטולת הפילטרים של הפנטזיה, היא הקרקע האיתנה היחידה שעליה אנחנו קיימים. זהו המקום היחיד שבו יכול להיווצר חיבור אמיתי, ואהבה שלא מתקיימת רק בדמיון, אלא בחיים עצמם.
תאריך הצטרפות
אפריל 2011