דולי הכלבה המשובטת

נשואה/נשוי

כלפי חוץ אני גבר נאה בן-48, איש פרסום שמתפרנס ברווחה, נשוי באושר לאישה שאני אוהב ויש לנו חיי מין פעילים ומספקים (קצת קינקיות פה ושם אבל ברמת המינסטרים). בעולמי הפנימי, עולם נמוך ואפל , אני דולי, הכלבה המשובטת. אני מתחבר באופן טוטאלי לאישה, לזונה, לכלבה ולשפחה שבתוכי - וחווה מולטי אורגזמות נשיות אדירות. אני נהנה לתדלק את עצמי בכוסית קוניאק איכותי, לקרוא את יונה וולך או חנוך לוין, להקשיב לקיטש איכותי ולשחק שעות ארוכות עם עצמי. לדרדר את עצמי לאקסביציוניזם קיצוני שמרגש כל עצב בגופי ומיתר בנפשי. אני כמהה להפקיר את עצמי לידיה של שולטת. לשרת אותה או את מאהביה ולקבל בתמורה מבט של הבנה. של אהבה. כשאני דולי אני מאושרת...

כל שפל הוא פסגה של שפל חדש נוסף (חנוך לוין, מתוך המחזה: הוצאה להורג)

אי שם בקרקעית ים המלח

9 ביוני 2011

2 במאי 2011