מצולות תהום

שולט

מרכז

שולט.

בן 37, נראה טוב, לא שגרתי.

א: "דומני שהמוות הוא דבר רע".
מ: "למתים, או לאלה שנגזר עליהם למות?"
א: "לשניהם"
מ: "אם כן, דבר אומלל הוא המוות, הואיל ורע הוא לכולם"
א: "כך נדמה"
מ: "ומה בדבר אלו שטרם נולדו, האם גם הם אומללים הם?"
א: "לא, משום שהם אינם קיימים"
מ: "והאם המתים קיימים בעיניך?"
א: "לא"
מ: "אז מדוע הם אומללים?"
א: "משום שהיו קיימים, ועכשיו כבר אינם עוד".
מ: "האם סבור אתה, שהמת מכיר בכך שהיה קיים בעבר?"
א: "לא"
מ: "אם כן, מדוע שיהיה אומלל?"
א: "מכל מקום, אלו שקיימים, אומללים הם"
מ: "אך כבר ראינו שהמוות אינו רע לאלו שאינם קיימים. ואלו שקיימים, אומללים הם רק מכיוון שהמוות מצפה להם. אולם אם המוות אינו רע לכולם, מדוע שיהיו אומללים?"
א: "נראה שהציפייה למוות אומללה יותר מהמוות עצמו"
מ: "והאם נגזר עלינו לצפות למוות בכזו אומללות"?
א: "לא בהכרח"
מ: "אם כן, הבה נשים ציפייה זו בצד, ונתמקד בדברים אחרים"
א: "כמו מה למשל?"
מ: "בדסמ"

(מתוך קיקרו, שיחות בטוסקולום, כתב יד אלמוני)

הכל במסגרת החוק

שפחות מוזמנות לפנות. הסטנדרטים גבוהים, אז מתנצל מראש למי שמסורבת.

14 במאי 2011