טרופית

מי אני

בין המצרים שלושה שבועות של כאב מאחד. ולי מתחשק לנעול נעלי ספורט דווקא ביום הזה ולרוץ, אני והכביש ושקט. לספוג את הכאב ולנשום, להביט בחושך מסביב ולא לפחד ממפלצות לגמוע מרחקים עם הרגליים ולשקוע במחשבות לאפשר להן להיות ולא לפטור אותן במחי יד. להביט בשקט שסביב בעיר הסגורה ולהבין אותה. לדחוף עד קצה גבול היכולת ועוד קצת. רק אני והכביש והשקט

חדשות