ברק ( שולט)

גבר

47

פצעים ונשיקות<br />
ליטופים ונשיכות<br />
להחיות את הצד הפראי והחייתי שבי בצורה הכי קיצונית<br />
להביא את זו שאיתי למקומות הכי גבוהים דרך המקומות הכי כואבים<br />
לשלוט בכל נשימה שהיא מוציאה. ובכל אחת שהיא מכניסה.<br />
להחליט מה יהיה הקצב של הנשימות<br />
להביא עד הקצה, ולתפוס במורד הצוק.<br />
לעצב כמו פלסטילינה, לגרום לה לרקוד רק לפי החליל שלי,<br />
שצליליו יגרמו לה לדפיקות לב מואצות מתאווה ופחד.<br />
לגלות מקומות חדשים, ודרכים חדשות כדי להגיע לפסגת האושר, ביחד.<br />
הסאבית שלי תמיד על רכבת הרים הכי מפחידה שקיימת, מתפוצצת מאדרנלין.<br />
אלוהים לא משחק עם היקום בקוביה...מי הגאון שהמציא את המשפט הזה?<br />
מסוגל לתת המון, ודורש בהתאם.<br />
<br />

לרגש להתרגש להכאיב ללטף לנשוך להרביץ לנשק לצעוק להצליף להעניש לפרוק לתת ולקבל. <br />
להרגיש לחוש, ללטף. אדרנלין שזורם, תשוקה בוערת, פנטזיות שמתגשמות. גבולות שנמתחים. להרגיש, להתרגש, ללטף, להרגיע,<br />
ואחרי הכול לדעת לקחת את הכול בפרופורציות הנכונות.<br />

נקבעים ביחד.

<p><font style="background-color: #000000"><br />
דרושה אישה . סקסית זנותית אלגנטית טיזרית נשית . <br />
<br />
<br />
"הפעם פתחה לי היא ועמדה לנגדי במכנסיים קצרים ובחולצה בלי שרוולים שחצי כפתוריה לא רכוסים..עוד אני סוגר את הדלת אחרי וכבר עטה עלי ונלחצה אלי, ונישקתנו ואחר כך נשיקותנו , היו כמעט אכזריות, על גבול הנשיכה, ומפעם לפעם ליקקה וליטפה והריחה ושאפה אותי, ואני מחזיר לה חיבוקים ולטיפות, שיכור כולי מריחה. עד שהפשטתי  אני את המעט שלבשה היא , והיא את בגדי שלי, הרגשתי שהאש קרובה  להתנפץ אלף גיצים- אני עומד להתפרק. איזו בושה.  תנשום עמוק ותחשוב על פנחס ספיר  היתה מורתי מרסל הליצנית אומרת לי בהתחלה, עד שלמדתי יפה להתשלט על עצמי. אבל עכשיו  אני שוב קרוב להתפוצץ כאילו לא למדתי כלום. השארתי את התחתונים לגופי, חיץ מפני  מגע הבשרים , והרמתי אותה ונשאתי אותה אל המיטה, ומן המאמץ  כאילו שכך מעט הנחשול של התשוקה  ואני זכיתי בפסק זמן, הזמיר  כאילו הוסחה מעט דעתו , וחומו ירד, אף ששמר על זקיפות קומה, ובטחוני שב אלי....אבל כשהנחתי אותה על המיטה וגהרתי עליה אספה שוב את רגליה תחתי קודם שהספקתי לתקוע טריז ביניהן , ולחשה : עוד מעט אהוב , תן להתענג עליך עוד מעט.. כמו  במטה קסמים  הרגיעו אותי המילים האלה כליל , ואני התמסרתי כולי למשחק  המופלא של נשיקה ומציצה והליקוק, והעיסוי  והאזנתי לקולות הנפלאים שבעולם, קולות גניחותיה הרמות של אשה בתשוקתה אליך"....<br />
<br />
אלי עמיר "אהבת שאול" עמ' 89 <br />
<br />
<br />
הבדידות, סניור זו'זה, הכריז המנהל בחגיגיות, אף פעם לא הייתה חברה נעימה, העצבויות הגדולות, הפיתויים הגדולים והטעויות הגדולות נובעים כמעט תמיד מכך שהאדם  לבדו בחיים, כלי חבר נבון שאפשר להיוועץ בו כשמשהו מטריד אותנו יותר מהרגיל בחיי היוםיום.<br />
עצוב, אני, מה שקורים ממש עצוב, אדוני, אני לא חושב שאני, ענה סניור זו'זה, אולי יש לי טבע קצת מלנכולי, אבל זה לא מגרעת, ובנוגע לפיתויים, טוב, צריך להודות שבגילי ובמצבי לא מתאפשרת לי נטייה לפיתויים, כלומר אני לא מחפש אותם והם לא מחפשים אותי, ומה עם הטעויות, האם אדוני מתייחס לטעויות בעבודה, לא אני מתייחס לטעויות בד"כ , כי את  הטעויות בעבודה עשתה העבודה, ובמוקדם או במאוחר העבודה תתקן אותם, עד כמה שידוע לי, אף פעם לא עשיתי רע למישהו, לפחות לא במודע, זה כל מה שאני יכול לומר לך, אדוני, ומה עם הטעויות האחרות, כאלה כנראה עשיתי הרבה, ייתכן שזאת הסיבה שאני לבדי, ואז אתה עושה טעויות אחרות, אני עושה רק את אלה שנובעות מהבדידות, אדוני"<br />
<br />
כל השמות ז'וזה סארמאגו. <br />
</font></p>
<p> </p>
<p> </p>
<p>"אבל כאן בבני אנוש עסקינן, וכני אנוש ידועים ברחבי העולם כבעלי החיים היחידים שמסוגלים לשקר, ואומנם לפעמים הם משקרים מתוך פחד, ולפעמים בגלל אינטרס, אבל לפעמים הם משקרים גם מפני שהבינו בזמן כי זו הדרך היחידה העומדת ברשותם להגן על האמת"</p>
<p>ז'וזה סארמגו "על הפיקחון" , עמ' 50 .</p>
<p> </p>
<p>..."כי זו תכונן החביבה של המילים הפשוטת , שהן אינן מסוגלות לרמות"..</p>
<p>שם, עמ' 37 .</p>
<p> </p>
<p>"אבל האמת היא שכולם ירדו להציע את העזרה שהיה בכוחם לתת, ואז מפיהם נשמעו המילים, זהירות עם הפסנתר, זהירות עם סרוויס התה, זהירות עם מגש הכסף, זהירות עם התמונה, זהירות עם הסבא"</p>
<p>שם , עמוד 170 <br />
<br />
<br />
ושוב זה קורה, אני מוצא עצמי משתומם כל פעם מחדש, איך כשהגוף נפתח, הכול נפתח. הכללים פשוטים, כשנכנסים לגוף נכנסים גם לנשמה.<br />
שפתי נוגעות בשפתיה והיא ישר שולחת אצבעות, אל מותני, אל גופי , מורידה את החולצה , רק חסר סכין ומזלג אני אומר ( ובמוחי אני חושב ידיה לצורך העניין בלבד, כמו סכין ומזלג ומזמן התכוננה לארוחה הזאת)<br />
מה ? היא שואלת?<br />
ואני צוחק..כלום אני אומר תמשיכי הלאה.<br />
<br />
אני מאי 2008 <br />
<br />
<br />
"אמרתי שכן , אבל בעצם זה היי-נו-הך לי. ואז שאל אותי אם אין לי עניין לשנות את חיי . עניתי שאדם אף פעם אינו משנה את חייו, ועל כל פנים אין הבדל בין חיים כאלה לאחרים"<br />
אלבר קאמי, "הזר" עמ' 44.<br />
"אבל הסברתי לו שיש  לי טבע כזה , שצרכי הגופניים משבשים אצלי לעיתים קרובות את הרגשות"<br />
שם עמוד63 <br />
<br />
תמיד היה דומה עלי כי אזרחינושתי תאוות להם : האידיאות והזימה.. על ימין ועל שמאל, אם ניתן לומר כן. אגב, , הבה נימנע מלדונם לכף חובה: אין הם יחידים בזה, כל אירופה כמותם.<br />
אלבר קאמי, הנפילה, עמ' 2.<br />
<br />
מובן מאליו, האהבה האמיתית היא נדירה, אחת או שתים בדור, בקירוב. שאר הזמן קיימים השחצנות או השעמום.<br />
שם עמ' 31.<br />
<br />
אסתפק בלומר שגוף זה דבר נפלא.ובלילה אחד יכולים שני גופים לבטא מנעדרחב של כך של רגשות: חרטה, וסליחה,וייאוש, ותקווה,ועלבון,וגאווה, ובדידות, ובדידות תהומית, והבנה עמוקה, ותודה, ושמחה פשוטה, טהורה. ונקמה. ואהבה.<br />
אשכול נבו,משאלה אחת ימינה עמ' 257</p>

15 במרץ 2016

12 בספט׳ 2004