alphaparadox

נשלט

42

רווק

אני הטיפוס הדומיננטי בחיי היומיום, שרגיל לשלוט, להחליט ולשאת באחריות, ואשר השליטה יצאו לו מכל החורים (כולל כאלה שרק כך גיליתי שקיימים).

עד כאן - קלישאה. ידוע.

יותר ייחודית, אני מקווה, היא הגישה שלי לבדסמ.

ראשית, אני מפיק עונג מלתת עונג, לא מלשחק משחקים בהם אני מגשים את הפנטזיות האנוכיות שלי - שכל קשר בינם לבין להיות סאב מקרי וטפשי בהחלט. אני לא רוצה להכתיב או לשלוט במה שקורה לי בשום צורה (מעבר לגבולות הגיון סביר ושפיות שאני לא מוצא לנכון אפילו להזכיר), לא רוצה שרצונותיי הם אלה שייחשבו (כן, מודע לאירוניה), ורוצה להוות באמת ובתמים כלי לשימוש להנאתה של השולטת. בכל הכנות, בכל העומק ובכל הרצינות. אין דבר שאני מתעב יותר מהאוקסימורון "שליטה מלמטה".
 
שנית, למרות הצורך העמוק למסור ולאבד שליטה, אני לא שואף לעשות זאת שרירותית. אני לא מתמסר למישהי רק משום שמשחה עצמה למלכה באמצעות סוגריים באתר סאדו. אני רוצה לתת את השליטה בי באמת, למישהי ראויה - בעלת עוצמה פנימית אמיתית, שסמכותה מושתתת על בסיס מנטלי - קוגנטיבי - אישיותי איתן, לא על פסאדה של או על עקבים, מצבטים ושוט (עם כל הכבוד הראוי לאלה, ויש כבוד).  

לא חדש בתחום, לא מכאיב לעיניים.

עומק בלתי רגיל.

לא רבים.

28 באוק׳ 2020

20 בנוב׳ 2016