סלסט

אישה

34

גרושה

זקנה מכדי להניח שאוכל להרגיש בנוח איתך באופן מיידי. ילדה מספיק לקוות שזה יוכל לקרות יום אחד.
אני עצמי עצב מעורבל עם חשק וזיכרונות. אני שוכחת לפעמים האם אני משנה, אני אוהבת גם מרחוק. אני שותקת כשאני לא רוצה לתת לך להיכנס אל מתחת לעור שלי.
סירנה מהסוג שהופך לקצף גלים. לא מישהי שתהיה מונחת היטב.

הניסיון הפרטי שלי להיות מאושרת ונוכחת עם אחר. המגבלה השקטה שלי עבור כל מי שרגוע יותר ממני, עבור כל מי שמרגיש פחות.

גברים שדת עבורם היא דרך חיים, אני אבודה כך ולא זקוקה לרועה צאן.
הולכת שולל למען רווח אישי (משני הצדדים).
מי שאיננו מעוניין במונוגמיה איתי.
מי שמעולם לא חווה די כאב כדי להאמין בחמלה.

הבוקר מביא איתי יום חדש, מחשבות חדשות, הדים ישנים, והזדמנות לנשום. הלילות, הם הזמן למצות את אחרונת נשימותיך.

25 בנוב׳ 2016