עוצמת המילים

הסתכלתי על התמונה שלו.

תמונה שצולמה כבקשת סליחה.

שצולמה לפי דרישתי.

כשהוא על ארבע,

עם ראש מושפל וידיים מוצמדות...

מתחנן לסליחה.

זועק לסליחה.

הסתכלתי, וחיכיתי.

חיכיתי רק לדבר אחד...

לראות את התחינה הזו,

לא דרך תמונה.

לא דרך המכשירים האלקטרוניים.

שיטעה שוב.

שיתחנן לסליחה ליד הרגליים שלי.

ויש לי סבלנות לחכות לזה...

מה זה BDSM עבורי?

זה מקום של שקט.

מקום של ביטחון.

של פתיחות מלאה.

של הגנה.

של היכרות מעמיקה ושל גבולות.

של חשיבה הדדית ורצון הדדי לשינוי.

של חיוך, של צחוק, הנאה וכאב.

מקום של אמונה.

אמונה בעצמי, אמונה בנשלט/ת.

רצון להנות ולהכיל.

להרגיש את החבל נגד הגוף שלי

ולחייך כשההבנה שאני המופע של כולם נוחתת עלי...

לראות בעיניים שלו את הרעב

להראות בעיניים שלי את העוצמה...

להיכנס למרחב שקט,

של שירים ושל זמזום

להתענג מכל חיכוך,

לשחרר טיפה מודעות..

ולסיים מחובקת איתו.

מה זו שליטה?

את מתחברת רק לכאב, נכון?

אין אצלך שליטה מנטאלית לפי מה שכתבת...

אני מפחד ממך...

נשלטים ונשלטות,

שליטה היא מנטלית

שליטה היא טוטאלית

כאב הוא רק צורה קטנה

להביע עוצמה

להביע ענישה

לענג את שני הצדדים

ויש עוד דרכים.

מבט, מילה

ואתם שלי במחשבה

נשלטים ונשלטות...

אחד מהדברים הכי פשוטים בעולם היא להודיע אם אתם לא מגיעים לפגישת היכרות.

זה כולל להרים טלפון ולשלוח הודעה.

זה פשוט, קל, עדין ולא שורף אתכם עד העצם אצל השולט/שולטת העתידיים שלכם.

קחו את זה למחשבה.

כי לי באמת אין כוח לזה.

ואני ממש לא הולכת לרדוף אחריכם.

לא אני ולא אף אחד/ת שאני מכירה.

סאב-ספייס?

אף פעם לא הייתי בו.

דום-ספייס?

הצלחתי להיות.

אבל אף פעם,

לא הצלחתי

לוותר לחלוטין

על השליטה...

מה לעשות?

אני קשוחה ;)

מעניין אותי מה זו הרגשת כאב...

אף פעם לא הרגשתי את התחושה הזו

והייתי רוצה לנסות אותה

בערך כמו שאני רוצה לנסות כל דבר חדש

אימפולסיבית שכמוני... XD

הרמת השוט

אחיזה,

שליטה,

הורדה,

שריקה,

הצלפה,

הרמה.

עד שתצעק

ותתחנן,

עד שתתפלל

שאני אעלם.

שאפסיק לשחק בך

כמשחק החתול בעכבר

שאפסיק לגרות אותך

בכל דרך שרק אבחר

הלבבות הפועמים יחד

החיוך שמתפשט במהירות

רק מלראות את הרעב בעיניים

את החיוך הטורף שלך

את הרצון שלך לגעת ומהר

למרות ההוראה

ההוראה השקטה

שבינתיים אני אסורת נגיעה

את הכמיהה שלך

את ההשתוקקות

להוריד ומהר

את התלבושת שעלי.

הידיעה שהשליטה אצלי בלבד

וגם אם אתה לא יודע

אתה כאן הנשלט...

והכל מתחיל ונגמר בלבבות פועמים

הכאב העדין,

השריקה של השוט

הצריבה, הגירוי...

החיוך שאחרי

כשהכאב רק גדל

להיות בלי תזוזה,

קשורה, אזוקה

מתחננת לעוד...

לעוד מכה, לעוד הצלפה

ונזכרת תוך שניה

שגם אני המצליפה, המכאיבה

ושאני אף פעם לא באמת כנועה

לא באמת נכנעת

וזו כנראה המשמעות האמיתית של להיות סוויצ'ית