לפני 7 שנים. 6 ביולי 2017 בשעה 21:01
אני כבר מדמיינת את הנסיעה,
המהירות,
צעקת האושר,
קפיצת האנדרנלין,
הרצון לעוד,
החיוך המסופק....
והכל שלי ובשבילי.
השיחה המאושרת,
החיוך המופרע,
הקפיצה של הגוף,
ואחר כך- הנחיתה.
העולם מתכווץ לנסיעה אחת.
כשהגוף נמצא במרחב אחר.
בשליטה אחרת.
חשיבה אחרת.
לא סאב-ספייס,
ולא דום-ספייס.
לא קשירה או הצלפה, משחקי חשיבה או מרד מחושב.
רק נסיעה מטורפת,
מהירה כמו שד.
ונמצאת שם, על הכביש, מחוברת לעולם.