עוצמת המילים

שליטה היא עבורי ביטחון.

הביטחון של האדם שמולי בי.

הידיעה שאני לא אגרום לו שום נזק,

שלא אקרע את נפשו לחתיכות,

שאהיה עדינה איתו ועדיין אעצב אותו כרצוני.

לא תמיד יש לי זמן לביטחון הזה,

ואני מופתעת כל פעם מחדש מהעובדה שאנשים נותנים את נפשם וגופם לי.

לאדם המצולק שאני,

לטראומות שהאנושות גרמה לי...

לבטוח באחר?

כלומר באמת לבטוח בו?

לתת לו את הנפש והגוף שלי כאחד?

זה נשמע מבחינתי כמו סיפור פנטזייה חמוד...

היית רוצה להיות שם,

אבל אתה יודע שזה לא אפשרי.

חמוד ועצוב כאחד.