עוצמת המילים

החלום שלי מתחיל תמיד באותה צורה: אנחנו הולכים ברחוב.

אתה עם הקולר שלך ואני מחזיקה ברצועה. שלא תתבלבל, אתה לא הולך על שתיים, כמו כלב טוב אתה הולך לידי ועוצר לפעמים לרחרח את השיחים.

טיול רגיל.

עד שאתה מתחיל למשוך את הרצועה.

ונעצר מהשוק שהעזת לעשות את זה... שהעזת להפר את השקט של הטיול שלנו.

אני מתכופפת אלייך, מסתכלת לך בעיניים, ומחייכת מהפחד שניבט מהן.

מהחיוך שלי אתה כבר יודע...

יודע שאת העונש תקבל כבר בבית.

וזה... זה חלום אחר