עת למות עד מחר בבוקר

תסמינים:

דליריום, אינסומניה, פרפור עליות.

פרוגנוזה:

4cc תשוקה

5cc כמיהה

2cc פיתוי

2cc געגוע

1cc קנאות

0cc מגע

טיפול:

מבחנה

ג.מילה גסה היא...

לפני שאת באה אני עושה קצת סדר,

בכדי שהבלאגן שלי לא יטריד אותך.

כשאת הולכת שוב הכל מבולגן אצלי.

והשבוע המנקה יהיה בחופש.

ללא ספק.

בלילה המחיר לפי שעה.

כל דקה היא נצח.

אני סופר את השעות החולפות,

מחשב את מחיר ההתנתקות.

עם עלות השחר את הולכת... וגובה.

ביום יש תעריף מיוחד,

כה גבוה שאני מבקש לפרוס את התשלום להרבה מילים, וצבעים, וצלילים.

את נעתרת, ואני... פורט

את נעלמת, ואני... מתרסק

תוהה מה יהיה המחיר בעבור נצח של רגע,

איתך.

בואי תזריקי לי את התרופה הזו שרקחת במשך שנים.

זו שהביאה אותך להיות האישה שאת, האמא, הילדה, הסקרנית, הלוקחת, הנותנת, החוקרת, הנחקרת.

זו שמקמטת את הימים... ואת הלילות,

זו שמעוותת את המישור שבין הגוף שלך והגוף שלי.

בואי תזריקי לי את התרופה שפותחת לי את תועלת החיים.

אם קינקי, אז עד הסוף.

כי פה הכל מותר

מדלג בין שחור ולבן בקצב מהיר,

רוטט בירוק וסגול ורה במול,

טובע בצהוב ובורדו עם כל פעימה,

הצבעים כה עזים ששורף בעיניים,

ואני הרי מכור לכאב.

היום אבנה לי סולם;

הסולם הכי גבוה והכי יציב;

שאוכל בעזרתו לטפס אל שיא השיאים;

שלב, שלב, שלב, שלב...

ואולי כשאגיע כבר לא תהיי.

היום אבנה לי סולם;

שאוכל לרדת מבלי להתרסק.

\ \ \ \ \ \

פגישת עבודה /:_

ואני רוצה לצייר עליך

פגישת עבודה /:_

אבל מה אצייר?

פגישת עבודה /:_

ופתאום תובנה!

בפגישת עבודה /:_

רוצה לצייר עליך באופן אבסטרקטי;

בלי קווים מוגדרים, בלי גבולות, רק צבעים וצורות;

ואז לקלף לאט לאט לאט...

פגישת עבודה /:_