סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינת הילד...

We All Die But We Don't All Live
"....יש מי שיש לו מח ויש מי שאין לו,אומר הוא,וזהו זה.
ועכשיו שואלים גם כל השאר:"ומה בנוגע אלינו?"
ואם כן,-מוטב שנחדל לכתוב הקדמות ונפתח בספר עצמו."
(א.א.מילן)
לפני 13 שנים. 26 באוקטובר 2011 בשעה 19:48

מזה זמן שהוריד מינון
עבודה ועיסוקים לא מאפשרים לו להגיע בימים אחרים
נפגשים בקושי פעם בשבוע
מתפשרת על מחליפים
אבל היום,למרות שזה לא היום הקבוע שלי-הייתי חייבת להתפרק
מחזיקה עצמי בכוונה כבר כמה ימים
מתנסה בהרגשת האיפוק
לא דוחפת ידיים
לא אביזרים
מפסיקה גירויים באמצע
מגורה בטירוף
חמה בעוד יותר טירוף
ושם זה המקום היחידי שאני יכולה לחשוב שאוכל להירגע
כמה שניות בתוך החדר ואני נזכרת כמה מפגרת אני
על מי אני בדיוק חשבתי שאני עובדת
רק לראות אותו מקפיץ לי את קצב הנשימה לרמות שמצריכות הזרמת חמצן נוספת לורידים
אין הרבה זמן להתארגנות
הכוס החם שלי מתחיל לדפוק עצמו על הדבר הקשה הזה
בהתחלה עוד מרגישה את החום שהגעתי איתו
עוד מנסה לסדר עצמי איכשהו שיהיה לי נוח
תוך שניות מפסיקה להרגיש את שהיה קודם
הקצב מתגבר
הדבר הזה שיושבת עליו קשה ברמות
הכוס נדפק עליו חזק
פוקד להרים ישבן
עולה
יורדת
הקצב מתגבר
the roof is on fire
הכל שחור מסביב
פה ושם הנייד מאיר את החשיכה ואני יודעת שהוא לא מרשה לענות באמצע
הרגליים שורפות בטירוף
חושבת על התחת שלי
השדיים קופצים
כל הגוף שלי כואב
מזיעה מכל חור
מתנשמת,מתנשפת
מסובב את הכפתור
מקשה עלי עוד יותר
קורץ
מחייך
עושה עם הידיים
מרשה להרטיב רק טיפה את הגרון
שתי דקות מנוחה בין לבין ולא מרפה
חייבים להמשיך
נותנת את כולי
מוציאה את המיץ
נמצאת בספייס שלי
שוכחת מהכל



נגמרה השעה





מדריך הספינינג

שלי 😄

Honeyfinger​(אחרת) - רטוב, רטוב, רטוב.....
לפני 13 שנים
תחת השמש​(נשלט) - אולי את צריכה את מדריך "ספנקים" ולא ספינינג....
לפני 13 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י