סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

פינת הילד...

We All Die But We Don't All Live
"....יש מי שיש לו מח ויש מי שאין לו,אומר הוא,וזהו זה.
ועכשיו שואלים גם כל השאר:"ומה בנוגע אלינו?"
ואם כן,-מוטב שנחדל לכתוב הקדמות ונפתח בספר עצמו."
(א.א.מילן)
לפני 13 שנים. 18 בנובמבר 2011 בשעה 9:48

המרחק בין הטומאה לניקיון תמיד מרתק אותי
נגיעה בגבולות מכל צד שהוא
מיפגשים שיאתגרו,ילמדו,יעצימו
חשבתי שיכול להתקיים
חשבתי ששווה ניסיון
ידעתי שאני רוצה
בלי שידע עד כמה
והזמן היה מתאים ואכן הגיע.
עם הסט האדום הסקסי על הגוף המדהים שלה
עם הנעליים היקרות
עם הנכונות לשרת
לענג,לפנק,להעניק
לשכב שם על הספה האדומה
להישאר עם הג'ינס,הגופיה,הסוודר
מרחק נגיעה.דתיה.הימנעות.איפוק.
מגע הבגדים שלי על הגוף שלך
כל כך מרגישה סקסית עליך
איתך.לידך.
מתחנן להרגיש קצת מהבשר שלי
מתה לבלוע את הזין שלך
רק נוזלי פה.המון.
שפתיים בשרניות.רכות.ספוג.
המון תשוקה,המון אהבה
מחסום של בגדים
שיעצור אותי
אני לעצמי
לתת לכל החושים לעבוד
להתחבר אליה
להתחבר אליו
בעיקר אלינו
לאפשר
לשחרר
להשתחרר
להתרגש
לגמור
המון
לרצות כל כך
לחוות
בגרות של שלושה
לשתף ,להפנים,לשחרר
ממקום של אהבה,של פירגון
של הנאה
להתנשק בתשוקה מטורפת
כי כל כך רוצים
כל כך טורפים
רעב מדהים

אחד לשני.

ולכרגע-
תודה לגבר שלי שאוהב אותי כל כך
ותודה ללב שלי שאוהב כל כך

כל כך מלאה....

שתהיה לכולנו
שבת שלום מלאת אהבה!


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י