ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

fairy dust

מחשבות , מילים , פנינים של דמעות שאני אוספת בדרך
לפני 8 שנים. יום שבת, 23 בספטמבר 2017 בשעה 11:02

שנה חדשה

אותה הכנסתי בשקט

ממש בדממה

הרצון של במילים הוא רב, אבל מושהה

כנראה שהחוסר רצון שלי לדבר הפך להיות פיזי

 

שומעים יותר בשקט

פתאום יש הבחנה בכל הקווים הדקים שהופכים אותנו לאנושיים, פתאום להכל יש סאונד משלו

והיכולת לראות מעבר למסכים גדלה.

 

מקווה שהשנה הזאת תהיה אחרת

טובה יותר

 

שנה טובה יושבי הכלוב, הקרובים והרחוקים. 

👠 פייה.

לפני 8 שנים. יום ראשון, 6 באוגוסט 2017 בשעה 17:18

לא לסשן מתוך כעס 

לא לסשן מתוך כעס 

אני צריכה לפעמים להזכיר לעצמי את זה 

כדי לא לחצות את גבולות המוסר הפנימי שלי 

אבל לפעמים כל כך עומדת על הקצה 

כשכל מה שבא לי לעשות זה באמת להכאיב לך 

 

לא לסשן מתוך כעס 

לא 

לסשן 

מתוך 

כעס 

היום אני ממש צריכה להגיד את זה לעצמי לפני שבכף יד חשופה 

אגע בך 

ואני צריכה לזכור שזה שלי יש מוסר פנימי לא אומר שיש אותו לאחרים 

ואני צריכה להתעלות 

ולא

לא לסשן אותך מתוך כעס 

לפני 8 שנים. יום ראשון, 16 ביולי 2017 בשעה 13:11

בעליית גג מחניקה ,

כשהצבע מתקלף מהקירות והחלונות מלאים באבק

שם היא שכבה על מיטה ישנה , עם מסגרת מברזל צבוע בלבן ושמיכת טלאים ישנה

סיגריה דלוקה בין אצבעותיה

החדר המחניק מריח מתערובת לא ברורה של אבק , זרע , זיעה וריקנות

כל כך הרבה ריקנות

מבחוץ נשמע הצלצול העמום של החשמלית

והשמש מציירת דוגמא מאוד משונה על התיקרה המשופעת

אחרון המאהבים עזב לפני כמה דקות

היא שלחה אותו משם , אחרי שסיימה להשתמש בו

היא ידעה לטפל בהם ,במאהבים , כשהם על בירכיהם מולה

מתחננים לעוד מגע , לעוד הצלפה , לעוד נשיקה

היא ידעה איך להשתמש בגופם לסיפוקה שלה , אפילו לא מורידה את תחתוניות המשי הישנות שלה

והם למדו איך לשרת אותה , איך לקופף את עצמם לבקשת

אבל בסופו של כל מפגש כזה היא מאסה בהם

אף אחד לא ידע איך באמת לדבר איתה הם כולם רק רצו את הרגע המיוחל בו התשוקה שלהם

הריקנית מתפרצת החוצה , נוזל אל ריצפת העץ הישנה

היא כיבתה את הסיגריה במאפרה המלאה , כהשמש התחילה לרדת

 

לפני 8 שנים. יום שני, 3 ביולי 2017 בשעה 11:57

אחד מהחניכים היום , שאל חצי בתמימות

אבל למה צריך לפחד כל כך מנשים

סכ"ה אישה ....

אחרי הסבר מפורט על כך שנשים , בסופו של דבר הן חזקות , ראויות להערצה ולא פחד

כנהוג באולד סקול , ישבנו החשוף , בעודו רוכן על שולחני , חטף 10 מלקות בקיין דק

 

ההנחות האלו שיש לגברים , מתלמדים או לא לגבי נשים באמת גורמת לי לרצות להוריד אותם לריצפה...

talking over bear by Waldemar Kazak

לפני 8 שנים. יום ראשון, 25 ביוני 2017 בשעה 13:20

אומרים ששנת הלימודים נגמרה , אצלי היא התחילה

יש לי מתלמדת חדשה , חניכה , רוצה ללמוד איך להפוך מאישה למלכה

מה שאני מוצאת בו קושי קל הוא להתייחס אליה כאל מתלמדת ולא כאל שפחה

כי היא כל כך צמאה לידע ולהבין איך היא יוצאת מתוך הכונכיה שלה שכל מה שבא לי לעשות

זה להלביש לה קולר יפה ממתכת ולהוליך אותה סביבי במעגלים

 

צרות של עשירים ;)

 

לפני 8 שנים. יום שני, 19 ביוני 2017 בשעה 20:26

בתוך הלילה האפל , חסר כוכבים ,

אתה מגיע אלי

זוחל על הריצפה הקרה , בחיפוש נואש אחר קצת נחמה

המילים מתמוססות בתוך השקט שמציף את האויר

 

ראשך מונח על בירכי

גבך החשוף מצולק מכאב פנימי

ואני רק מלטפת את ראשך

בשעות הבוקר המוקדמות ,

אני לוחשת לך

"Ed il mio bacio scioglierà il silenzio che ti fa mia!"

מנשקת את השריטות האדומות החדשות על גופך

 

 

לפני 8 שנים. יום רביעי, 14 ביוני 2017 בשעה 18:00

להיות האישה החוקית , זה לא דבר פשוט , זה לא דבר מובן מאילו

גם לא לאישה חזקה , שולטת , פמיניסטית

תמיד להיות עם אצבע על הדופק

לדעת בדיוק מה קורה בכל רגע נתון

החוש השישי של האישה החוקית מחודד יותר

 

להיות האישה החוקית מול שפחה מזדמנת של החוקי , שמדמיין לרגע שזה אפשרי

זה כבר סיפור יותר מסובך

במובנים מיניים , זה פשוט , אישה לאישה , יודעת איך לתפעל את הכפתורים הנכונים

אלה שמרטיבים

להשאיר גם אותו כנוע באותו הזמן

גם זה די פשוט , לפעמים מספיקה מילה אחת כדי להוריד אותו חזרה למקומו

 

למנוע משנהם אחוות לוחמים בסיירת

זה גם סיפור לא פשוט

זה מצריך לא מעט קור רוח

לא מעט הקשחת הלב

בסוף

צריך לשחרר אחד מהם

בדרך כלל

עדיף לשחרר את השפחה

ולהשאיר את העבד הנרצה

 

לפני 8 שנים. יום ראשון, 11 ביוני 2017 בשעה 14:38

הם ישבו על ספסל נעזב

השמיים שהיו כה אפורים הרגישו כאילו עוד רגע ויפלו על ראשם

הרוח נשבה ושיערה זז , מגלה את אוזנה הקטנה מולו

הוא השתהה במבטו אל מול אוזנה

"תרשי לי ללקק את תנוך אוזנך פיה רעה" הוא התפלל בליבו

 

הרעם פיצח את השמים מעליהם

וטיפות כבדות נחתו הישר על פניה

היא קמה מהספסל

לא טרחה להביט לאחור אם הוא הלך אחריה

יודעת בוודאות שהוא ירוץ אחריה לכל מקום בעולם

 

בסימטה צרה אחורית היא נעצרה

והסתובבה אליו

חולצתה דבוקה לגופה , מבליטים כל קימור

היא הביטה למרצפות השבורות

והוא הבין מיד

כרע על בירכיו

היא סטרה לו במבטה הקר

"תני להרגיש את גב ידך פיה רעה" הוא התחנן בליבו

היא שלחה קדימה את רגלה כשהעקב הדק והארוך נתקע באשכיו

הוא חייך

באושר

במבוכה

באהבה

"זה כל מה שתוכל להרגיש היום" היא אמרה

והלכה

לפני 8 שנים. יום רביעי, 7 ביוני 2017 בשעה 13:31

הוא חתך את עצמו בשבילי , 

חתך קטן , עם ממש מעט דם 

כאילו להראות לי שבזה הוא מסומן כשלי 

 


הוא חתך את עצמו בשביל עצמו 

כי אולי הוא רצה להבין איך זה מרגיש כשכואב 

כי אולי המראה הזה של טיפות הדם יעורר אותו 

 

אבל חתכים בסוף מגלידים

והרגלים רעים , הם אולי אף פעם לא מתים

טיפות הדם מתייבשות והן לא מראות אפילו חלק ממה שהסתתר מאחוריהן

 

הוא חתך את עצמו בשביל בעיקר לחוות