לפני 7 שנים. 11 ביוני 2017 בשעה 15:38
הם ישבו על ספסל נעזב
השמיים שהיו כה אפורים הרגישו כאילו עוד רגע ויפלו על ראשם
הרוח נשבה ושיערה זז , מגלה את אוזנה הקטנה מולו
הוא השתהה במבטו אל מול אוזנה
"תרשי לי ללקק את תנוך אוזנך פיה רעה" הוא התפלל בליבו
הרעם פיצח את השמים מעליהם
וטיפות כבדות נחתו הישר על פניה
היא קמה מהספסל
לא טרחה להביט לאחור אם הוא הלך אחריה
יודעת בוודאות שהוא ירוץ אחריה לכל מקום בעולם
בסימטה צרה אחורית היא נעצרה
והסתובבה אליו
חולצתה דבוקה לגופה , מבליטים כל קימור
היא הביטה למרצפות השבורות
והוא הבין מיד
כרע על בירכיו
היא סטרה לו במבטה הקר
"תני להרגיש את גב ידך פיה רעה" הוא התחנן בליבו
היא שלחה קדימה את רגלה כשהעקב הדק והארוך נתקע באשכיו
הוא חייך
באושר
במבוכה
באהבה
"זה כל מה שתוכל להרגיש היום" היא אמרה
והלכה