תהיות או לא להיות

ציפיות 

ממה הן באות?

למה אנשים מצפים מהצד השני ומה בכלל מביא אותם לציפיה שכזו.

פניה בהודעה או בצט

"היי" סתמי שכזה

וכבר במשפט השני באה הציפיה שארד על 4 ואנבח ככלבה.

מה עם שיחה, הבנה איפה הצד השני נמצא ומה הוא רוצה, כולל לקרוא פרופיל כתנאי ראשון לשיחה?

שלא לדבר על לכבד את הרצונות של האחר.

אז מהיכן מגיעות הציפיות שאחרי מילה או שתיים תגיע התמסרות ללא גבולות וכבר אתחיל לכבד הוראות ומשימות.

ואל תצפו שתקבלו יחס מתמסר מתחנף ומכבד אם את הצד השני אתם לא מסוגלים לקבל ולהעריך בהתאם.

גם במקום הכי נמוך של נשלט/ת אם השולט/ת לא מסוגלים לכבד.

הם לא ראויים לטיפה של יחס וכבוד ובטח לא שתוענק להם הזכות לשליטה.

*פוסט זה אינו מעיד על מקומי בצד זה או אחר (להבהרה).