כולם ניסו להתקרב אליה, הבנות שידעו שאם יהיו חברות שלה כל הבנים ירצו אותן וכמובן הן שתמיד היו בתחרות הטפשית ״מי תזכה להיות חברה של מלכת הכיתה״!
אבל אני? רק אני הייתי שונה, די מוזר... אולי בעצם אני הייתי זה שמשך אליו את מלכת הכיתה הכי חזק כי לא היה לי באמת רצון להיות ״החבר שלה״.
כולם רצו לפגוש אותה אחרי ביה״ס, לצאת לבלות איתה, לקנות לה גלידה ובקיצור, ילדים.
רק אני חיפשתי לעצבן אותה ע״י החוסר יחס שהיא ממש לא הייתה רגילה לקבל, ידעתי שרק ככה היא תרצה להשפיל אותי, נו מה חדש? זה כל מה שרציתי 😄 למרות שלא הבנתי למה אני באמת עושה את זה.
והיא, מבחינתה היא השפילה אותי בכך שהייתה קוראת לי לבוא אליה הביתה והייתה משאירה אותי מחוץ לדלת, אז הייתי ממתין שעה עד שאמא שלה הייתה מגיעה ורואה אותי בחדר מדרגות וצועקת עליה שהיא לא יודעת לקבל אורחים.
היא הייתה באה אלי הביתה ובכוונה הייתה ״בטעות״ מוחקת לי דברים מהמחשב ועוד כל מיני משחקי ילדים כאלה.
אבל מה שהכי עצבן וגם משך אותה זה היה העובדה שלא הייתי מתעצבן מזה, ויתרה מזאת הייתי מבסוט!
כמו אחד שבועטים בו והוא מבקש עוד!
בהתחלה לא הבנתי מזה, היום אני מבין, אני נשלט!
סיפור קצר, אבל מלא תמימות ואמת.