אז קבענו מפגש.. הפעם אתן לך את הדברים החומריים שלך ויותר לא תהיה סיבה לאף אחד מאתנו עוד למפגשים...
ובכל זאת אני יודעת שניפגש ואני ישחק אותה כאילו זהו נתתי לך את שלך ועדיו אלך...אבל אתה יודע שאני ככ לא אוהבת את המשחקים האלה ואני יכנע לפחד ולו הקטן הזה של לאבד "את זה"...אז אתן לך לנצח במשחק הזה תמיד
ובכל זאת אני מסתבנת בסבון גרגרים מתמרחת בקרם גוף הארומטי הזה שמה את האוברול האדום החדש הזה.. אבל הרי זה סתם מפגש פרידה שכזה
אני מגיעה ואתה מתעסק בבגז מגיעה אלייך מאחור ושננו לא מצליחים שלא לחייך למרות המבט החתום ששננו מנסים לשמור.. ואז אתה אומר "תעלי" ואני "אתה רוצה לשבת?" ואתה בציניות "לא" ... אז אני עולה בלי לנסות לשחק את המשחק הזה אפילו מתיישבת ואתה נכנס מתיישב לצידי
אנחנו נוסעים בכביש ריק ועצים ושיחים לצידי הדרך...אך אני אוהבת את הנוף..
סופו של כול מפגש כזה זה תסריט ידוע . .. ואולי הפעם ולו במעט אכתיב את התסריט טיפה.... ועוד שנייה שננו נהיה אפופים בעשן נכנעים לגוף ולרצונותיו