לפני 7 שנים. 15 ביוני 2017 בשעה 19:33
מתארגן מתקלח, את הבית שחי ממרח
קצת שכיבות, קצת שיערות ממהר להתנפח
למצוא בילוי או אולי נשיקה
במה חשקה נפשי הערב, גבר או אישה?
הרי כל יום לא שונה מהיום
אז מה נשתנה שכך המתנה
המתנה בפאב או במקום
כדי למזוג משקה מדולל
מדולל מחיים מדולל תקוות
העיקר להעביר עוד כמה לילות
אולי נבגוד בכולם ונעיז לא לצאת
נוקרן מול המקרן בכפכפים ושורט
נשכח מכל המולת הרחוב המתאווה
לשכב ככה סתם עם היד על החזה
אולי נגלוש למטה, תלוי במרגש
נענג נתענג על דימיון מלוטש
אבל למה דמיונות כשאפשר לחיות
ומה הם חיים מלבד טעויות
אני מוצא את עצמי בוהה במראה
מסתכל על עצמי הניבט חזרה
מנותק מהכל רק אני
רואה עוד קמט ועוד נקודה
לא משנה עד כמה ארצה
הזמן את שלו יקח ממני
מחר אקום, עדיין ריק
כשכל פעולות אתמול נמשכות
מסטיק של זכרונות
די, אלך לישון
אולי כמשורר
סוף סוף לא אחלום