הגוף שלי הוא אסופת סנסורים מטורפת
חיישני על חלל
לפעמים הוא טועה
לפעמים הוא מטעה
אבל אם הוא גועש וחושש
נרתע או מבוהל
מתכווץ או מתרחק
אני מבינה שמשהו לא מרגיש לי נכון
גם כשאין לי מושג מה לא נכון
ואז אני חייבת שתגשר לי את עצמך
שתדבר פתוח כנה ישיר
בלי לחשוש שלא אוהב את מה שתאמר
כי גם אם לא אוהב
רק ככה נוכל להתלטש עוד
גם אם ארגיש חסרת בטחון
תהיה לך הזדמנות מצויינת להראות לי ברגש ובמעשים שלך, שאני טועה.. שאתה שם, איתי , בשבילי, בשבילנו.
וכשאתה בורח מלדבר
נהיה חסר סבלנות
לא רוצה לדבר את הרגשות ולהכיל אותי
כמו שבסקס אתה עושה מצוין
רק שיש גם חיים מחוץ לסקס עצמו.
אז כשאתה בורח מהתמודדות בשיחה,
בחיבוק , בלהרפות ולהראות לי באמת כנה שאני טועה.. אתה משיג את ההפך, ואז הריחוק מאפשר לך שוב בריחה, מישהי אחרת, בלי יסורי מצפון , כי הלא הרגע רבנו נורא ואתה לא איתי.. אז אפשר כי אפשר , כי הזוגיות מאפשרת ופתוחה.
אבל זו לא הדרך
לא הדרך שלי.
ויודעת גם מנסיון העבר שכשמדברים פתוח על הכל, נולדים דברים חדשים ואני מתגעגעת להתפתחות שלנו יחד , ללא מרכיבים נוספים בעלילה, שנחמד שמגיעים לפרקים.. ומשאירים אותנו אחרי זה להתפתח עוד לבד עד לפעם הבאה.
חושבת על התחושות שעברו בי כשהצעת שניקח לנו לילה בראשון..
על התחושה שחבל על הכסף, אם הוא רק עבור לילה בתל אביב, ושאם הייתי יודעת שמתחשק לך שהלילה הזה יהיה לנו מיוחד בביחד שלו הזוגי, הצוחק, הופעה, סרט, הצגה והסקס המשובח שיגיע כשנהיה שוב רק שנינו בחוויה.. אולי הגוף ניה מתרצה, זה כבר לא היה מרגיש כמי בזבוז של כסף אלא בשקעה בזוגיות היפה שלנו, בהתפתחות שלה.
אבל חוששת שלא לשם אתה מכוון.. וחכן אולי קצת לא מראה התלהבות יתרה.
חוששת שאתרגש ואתלהב וישבר לי הלב ..
כשפתאום תאמר ש...
אוליי...
שאם כבר..
שאפשר...
אולי להזמין אותה או אותו, או אותן.
ושום דבר מכל אלו לא משהו שחותרת אליו או משהי שחסר לי עכשיו באופן שארצה להקדיש לו את הכסף והזמן כל זמן שהוא לא בא באקראי ואני זורמת איתו ועם תשוקה שנוצרה.
המחשבה שמלכתחילה אתה מכוון לריגושים שלך ולא לריגושים שלנו, יש בה משהו שסודק לי כל פעם מחדש עוד חלק בלב. והלוואי הלוואי הלוואי ואני טועה ואתה באמת מבקש בלבך לייצר עבורנו מרחב קסום ואינטימי כדי שנדבר בו אהבה 🙏🤍