לפני 4 שנים. 1 במרץ 2020 בשעה 6:06
WTF
קונטרול-לה-לה-לה
דברים שרציתי לומרלפני 4 שנים. 29 בפברואר 2020 בשעה 16:49
והעיר הייתה ערה ומערערת
דחקה בי להתפשט
ועזבה אותי רטובה ומהרהרת
לפני 4 שנים. 12 בדצמבר 2019 בשעה 12:33
ואל תיקח ממני
מה שלא תבין
ואל תרצה ממני
מה שאין לו מין
לפני 4 שנים. 8 בדצמבר 2019 בשעה 21:45
קוטפות את כל האוסקרים
לפני 5 שנים. 7 בנובמבר 2019 בשעה 3:54
השמיים ורודים, העננים מרשמלו.
עורבים אוספים שאריות אוכל אחרונות.
להקה שוודית מספרת ברקע
איך ״המנצח לוקח את כל הקופה״
ואני מתרגשת מרגע אחד בחיים.
רגע קלישאתי עד כדי חנופה.
הודו את שוב עושה לי נעים וטוב
לפני 5 שנים. 9 באוקטובר 2019 בשעה 19:08
🌖🌗🌘🌑🌒🌓🌔
לפני 5 שנים. 17 באוגוסט 2019 בשעה 12:59
אני מדברת על שייכות.
אתה מבין למה אני מתכוונת?
להיות שייכת. של מישהו...
כמו חפץ שמעורר אצלך סנטימנטים ורגשות מבלי שאתה מבין למה ואת מה זה בכלל מזכיר לך.
כמו איזה רכיב שחיפשת כבר הרבה זמן בכל הנסיעות שלך לחו״ל וכשסוף סוף מצאת אותו- היה לך מובן שהוא שלך בכל מחיר.
כמו פריט אספנות שנתקלת בו במקרה, על הדרך, אבל מיד הרגשת שהדבר הזה חייב להיות שלך.
כמו מוצר שאתה ממש לא צריך שיהיה לך, צורך זה לא המניע כי ברור שאפשר גם בלעדיו, אבל אתה עדיין בקרייב מטורף עליו. אתה רוצה את זה. שיהיה בבעלותך.
ואין לך אוסף כזה.
זה הראשון שלך.
רק נתקלת בו וכבר אתה שבוי אחר הפריט הזה שהוא מהדורה מוגבלת של עצמו.
פסל קינטי שתרצה להציג בגאווה.
איפה תמקם אותי?
לפני 5 שנים. 11 באוגוסט 2019 בשעה 21:46
אפזר מילים של אהבה מול עינייך
דרך ערפל
על עפיפון זוהר
אצייר לך ים של כוכבים וירח
אל תוך חלומך
אל תוך חלומך
בלובן זנבות עפיפון מוזהב
נוסק לבד אלייך
דואה גבוה מעלייך
אל תוך ענן
אנסה לשזור בחוט את כל דמעותייך
טיפה אחר טיפה
ענק של אהבה
אשייט בתוך דמיונותי לעינייך
בתוך ערפל
על עפיפון זוהר
לפני 5 שנים. 5 באוגוסט 2019 בשעה 6:09
להיות לו בית
אבל הוא מעדיף
לגור ברחוב
לפני 5 שנים. 28 ביולי 2019 בשעה 11:06