קונטרול-לה-לה-לה

אני מדברת על שייכות.
אתה מבין למה אני מתכוונת?
להיות שייכת. של מישהו...

כמו חפץ שמעורר אצלך סנטימנטים ורגשות מבלי שאתה מבין למה ואת מה זה בכלל מזכיר לך.
כמו איזה רכיב שחיפשת כבר הרבה זמן בכל הנסיעות שלך לחו״ל וכשסוף סוף מצאת אותו- היה לך מובן שהוא שלך בכל מחיר.
כמו פריט אספנות שנתקלת בו במקרה, על הדרך, אבל מיד הרגשת שהדבר הזה חייב להיות שלך.
כמו מוצר שאתה ממש לא צריך שיהיה לך, צורך זה לא המניע כי ברור שאפשר גם בלעדיו, אבל אתה עדיין בקרייב מטורף עליו. אתה רוצה את זה. שיהיה בבעלותך.

ואין לך אוסף כזה. 

זה הראשון שלך. 

רק נתקלת בו וכבר אתה שבוי אחר הפריט הזה שהוא מהדורה מוגבלת של עצמו.

פסל קינטי שתרצה להציג בגאווה.

איפה תמקם אותי?