לפני 5 שנים. 1 בינואר 2019 בשעה 19:21
קונטרול-לה-לה-לה
דברים שרציתי לומרלפני 6 שנים. 4 באוקטובר 2018 בשעה 11:10
נגמרו לך המילים?
משבר הכתיבה שלך חזר?
להלן תרופת סבתא שחוצה דורות ויבשות:
תני לציץ להציץ.
עדיף רק אחד. שתיראי מסתורית.
תשטפי את התמונה באיזה פילטר או משו,
שתצאי יפה ומקורית.
תוסיפי שיר,
רצוי אחד שכבר להיט.
ותני כותרת מתאימה.
שיהיה מובן שאת במצוקה אמיתית.
רגע, חכי עם ההתלהבות!
את הלייקים סופרים במדרגות.
וגם אל תצפי ליותר מדי, זה לא שהתמונה הזו תפתור לך את כל הדאגות...
במקסימום היא תפתח לך איזו צ׳אקרה, מגירת תודעה או סתם איזה פצע כואב,
מי יודע
אולי בשיתוף הבא שלך כבר תצליחי להעביר את סופת המילים שיש לך בלב.
בהצלחה.
לפני 6 שנים. 24 בספטמבר 2018 בשעה 23:23
אבל אתה סקסי כשאתה לבוש בחצאית הזו. מודה. ערב טוב וורשה.
לפני 6 שנים. 23 בספטמבר 2018 בשעה 1:14
“דבר מה שהייתי הולך ונמחק, והדבר החדש שאני כעת מוציא אותי מדעתי. מחיה אותי.”
לפני 6 שנים. 22 בספטמבר 2018 בשעה 12:34
לפני 6 שנים. 22 במאי 2018 בשעה 8:41
לפני 6 שנים. 19 במאי 2018 בשעה 10:49
1. כי חם לי
2. כי אני משועממת ומחכה שהמכונת כביסה תסיים כבר
3. כי הגיע משלוח עם פריט חדש, אפילו שולם עליו מכס כי יצאתי ילדה והוא חרג במס׳ דולרים מעל המותר (לשליח של פדקס פציעה קלה בלבד)
4. כי אין כרגע מי שיצפה בזה חוץ מכם
5. כי ככה בא לי!!!
תוצאה:
לפני 6 שנים. 19 במאי 2018 בשעה 8:57
הכל זר ויחד עם זאת כל כך מוכר.
האלכוהול הוא סטנדרט מינימום.
תודעה גבוהה היא הקינק.
ההתמסרות למוזיקה במקסימום.
דפיקות הלב בקצב הקיק.
מדי פעם משתחרר הבזק של אור, מאפשר לנו הצטלבות מבטים.
קבעתי עם עצמי שאם נצטלב שוב בהבזק הבא נלך יחד לשירותים.
והנה זה קרה.
אחחח מועדון בעיר זרה.
A journey full of sound and beats
לפני 6 שנים. 31 במרץ 2018 בשעה 7:56
פותח את הערב בחור צנום שקצת דומה לצנון. מקריא את שירוֹ הכעוס ״הפרה הצוחקת״.
הרבה קללות בשפה גבוהה ואיחולי מוות לאוכלי חיות באשר הם.
אחריו עולה ובא, המזרחי של הערב,
מתחיל את שירו האותנטי ״שיר קיפוח״,
מספר על שכונה קטנה עם מעט מצלצלים והרבה רוח,
חותם בסלסול המילים ״מעברות״ ו״אפליה״
ומעביר את המיקרופון לבחורה הבאה.
עם שמלה דקה, שחורה וקצרה,
בלי חזיה ובלי רחמים,
את שכותבת בשפת קסמים,
התמקמת במרכז. זקפת את הצוואר.
סרקת את הקהל בחצי חיוך - חצי בוז,
נעצת אותי במבט אחד ארוך שנמשך עד סוף השיר
וסיפרת על לילה פרוע במועדוני העיר שכלל,
איך לא,
סמים וזיון שירותים חפוז.
הייתי רדומה עד שבאת.
בכמה שורות כתובות השארת אותי מפושקת עם פטמות זקורות,
מדמיינת איך אני קוראת אותך מכף רגל ועד הנקודה
בעוד שאת חורזת אותי חרוזים בחריזה צמודה .
וככה שלחת אותי לסדר פסח. זה יפה ככה???
לפני 6 שנים. 29 במרץ 2018 בשעה 11:12
סטויה סטויה סטויה
בואי תעשי איתי סדר