ראשית עלייך להיות לבד.
ראשית להתחיל ליהנות מהלבדות.
תחילה עלייך לאהוב את עצמך.
קודם כל עלייך להיות מאושרת כל כך לבדך,
שאם אף אחד לא מגיע זה לא משנה;
את מלאה בך, מלאה עד גדותייך.
אם אף אחד לא דופק על הדלת שלך
זה בסדר גמור - את לא חסרה.
את לא מחכה שמישהו יבוא ויקיש בדלת.
את כבר בבית.
אם מישהו בא, זה טוב, זה יפה.
ואם אף אחד לא בא, גם זה יפה וטוב.
ואז את יכולה להיכנס לתוך מערכת יחסים.
ואז את נכנסת לשם כמו מאסטרית,
לא כמו קבצנית.
את נכנסת לשם כמו קיסרית,
לא כמתחננת לקבל.
והאישה שחיה בטוב לבדה
תמיד תמשוך אליה גבר
שגם הוא חי את לבדותו יפה,
כי דומה מושך דומה.
כאשר שני מאסטרים אלה נפגשים -
שניהם אדונים לישותם,
שניהם מולכים על הלבדות שלהם -
האושר, הוא לא רק מתווסף, הוא מוכפל.
זה הופך להיות תופעה נדירה של חגיגה.
והם לא מנצלים זה את זה,
הם חולקים זה עם זה.
הם לא משתמשים זה בזה.
להפך, להפך, שניהם הופכים לאחד
וממשיכים ליהנות עוד ועוד
מהקיום המקיף אותם.
~ אושו ~
