מה שבא לי..

במסגרת החיפושים..תובנות..
 ישנן  נשים הבטוחות שרק היא האחת והיחידה , שכל האחרות לא משהו..
למה יש  החושבות שהן הכי מיוחדות? ובטוחות  שכולן אותו דבר. פרט להן..
למה הן באות עם ערכה מוכנה מראש  מה כן ומה לא  ואיך צריך להיות? 

כשמעולם לא היו ולא חוו??
איך זה  כשהן לומדות כאן  יותר הן יודעות ומבינות  פחות?
איך זה שככל שהזמן עובר החשש גובר?
אולי הכללתי, בעצם לא אולי..
אבל זו התרשמותי..

בטוח שיגידו זאת גם על הדומים..

ובצדק..
אבל בשלב הזה אני לא מחפש דום..

כשאני   אומר  כי סשן אצלי יכול להמשך ימים משום מה מופתעים. אבל השליטה כאורח חיים  נמשכת כל הזמן. אין  תחום זמן מוגבל.

        בשינה למשל,   היא יכולה לישון בכלוב, מוגנת וסגורה . או על המזרן ליד המיטה, עם הקולר ורצועה בידי . או לשכב על המיטה לידי עם האזיקים בידיים ורגליים ,  מוגבלת וחסרת אונים או לא. כפי שיתאים לי ואבחר  מתי ואיך להשתמש בה באמצע הלילה גם אם היא עוד רדומה כי                                                                                              אני רוצה.

   גם בארוחה, היא תאכל לרגליי. מצלחת או מכף ידי..תלוי מה האוכל .. אני נמנע מלהאכיל מרק חם מכף ידי כמובן.

                                                       כשיוצאים היא תהיה עם שמלה ללא שום בגד תחתון.

                             אם יתאים לי וארצה, אקח אותה ואשחק בה.   השליטה נמשכת כל הזמן בכל מקום ומצב.

עירום גופך נח לצידי
מרגיש,ולא נוגע ,עינייך עצומות
נפשך אי שם במרומים
מחייכת,נשימתך קלה,מביט בך
חש הקלה.
נגעתי בך,בתוכך, בנפשך, בגופך
ואת מחייכת
נראית כה מאושרת
קיבלת את האישור
את ההבנה
שאת רוצה דברים
שהם בסדר גמור 
גם אם פעם,מזמן, נראו
כה אסור.
שאת אולי כעת אחרת
אבל זה עושה אותך
כה מאושרת..

נחנקת בשתן רוק ודמעות

נוזלת,   דומעת מביטה מבעד לערפל

 מחכה לעוד, בפה פעור

 נעלמת בתוך המבט

מנגבת את הפנים לרגע מהיר

ושוב מניחה ידיים  על הברכיים

 פותחת פה גדול ומחכה

   שותקת  ומאד רצינית

 מביטה מחכה

 פותחת פה גדול וממתינה לכל מה שיכנס

ויחליק מעל גופה

וימלא אותה

 השדיים נוטפות בנוזלים שהתערבבו בניהם

 הכל  נוזל לחריץ שבין הרגליים

 אני עומד מעליה

היא מחכה

 פוערת פה גדול

כאב.. השפלות משחקים וחדירות והחדרות

 כל זה לא יכול להיות רק כביצוע  במנותק במה שהנשלטת עוברת את התהליכים בה ובתוכה

הכל צריך להתנהל בצורה מודעת ממוקדת וחכמה

 כמו לנצח על תיזמורת  כל תנועה קובעת  הכל לאט ובסבלנות להתקדם לסיום סוער

 צריך להיות ממוקד מאד לגרום לנשלטת להיות מחוברת בתחושה. 

הנכון הוא להיות ממוקד בזו שבידיים,  ולגרום לה להעלם בתחושות שלה.

להרגע בתוך התנועה והמגע והכאב והשפלות 

 ככל שהקושי גובר. תחושת ההתעלות וריחוף מכסים על הכל

 להיות כחפץ מלא רגשות

להיות יצור מיני  לח ונוטף

במודעות של כלום

בריחוף של כדור עופרת

כשהכל בערפל של  מיקוד בשולט שמולך ..

במילים

 במגע שמרגישה ונעה בהתאם, בלי שום רצון או  מאבק או התנגדות

 רק בחופש להיות שבוייה ושייכת 

להיות רכוש ופשוט רק להיות

מה שאבקש ומה שארצה..

הכל פשוט נעשה בתנועה שלך בלי הרבה צורך להחליט  ולחשוב 

 רק להיות הכי את 

כשאת הכי שלי

חוסך שיבטו שונא שיפחתו

לחנך בנות ישראל  להקשיב ולהצליח

בכאב עונג השפלה וציות

כשאת צריכה חיבוק וזקוקה לקשירה שעוטפת

 לתחושת חוסר האונים   כשאת מוטלת על הרצפה הקרה והלחה

 רגעים שאת פשוט ממתינה לשימוש ועליך הקולר והרצועה.

התחת שלך למעלה פתוח לרצוני 

הגוף שלך מגיב ברעד של התרגשות וייחום

 ואת פשוט מחכה..

מחכה לרגע שפשוט תיעלמי 

בתוך ההנאה שלי ממך

תרחפי לך בעולם שקט משלך במקום שקיים 

רק כשאת רגועה שקטה ועטופה בידיים שלי

הכאב והעונג משולבים ואין הפרדה

בתנועה מתמדת של תחושות רגשות תגובות 

רק צעצוע . בובה להנאה

שלי

אם צריך לתלות בכדי שתדעי ותרגישי עד כמה את תלויה בי..

אז אעשה זאת. תדעי ותרגישי  למי את שייכת בכל רגע

כשכל הכאב והצורך, השדים והחיפוש

התובנות וחוסר ההבנה

מה רוצה,  מה צריכה, מה מבקשת

מה יקרה ומה יהיה? ואיך יהיה? ומה אח"כ, ומה לכאב שבפנים?, ומה עם הכאב שבחוץ?

 כל זה מתנקז ומגיע לנקודה קטנה, כשאת יושבת עירומה  מהכל, נרגעת ונעלמת

בשקט ובשלווה שאת חשה כשמקשיבה לקולי

 מצייתת  לרצוני

 חיה את הרגע בוא את קיימת בזמן אחר 

הכל נמחק באותה נקודת זמן

כשאת פשוט נעלמת ורגועה בידיים שלי. 

                                                                      כמה מורכבת יכולה להיות חתיכה אחת כזו?

                                          מאד

                                                      כשהיא מתפרקת בידיים