אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שבא לי..

דברים שכתבתי ולא פרסמי עד כה.
אבל שווים גם כיום.
לפני 7 שנים. 11 באוקטובר 2017 בשעה 14:11

תהי הכי כן איתי

 תגיד לי הכל

 אל תסתיר דבר

 אני רוצה שתהיה גלוי איתי

 תספר לי הכל

  שהכל יהיה פתוח וברור

 אבל אתה חייב להגיד רק מה 

 שמחמיא לי ומה שיגרום לי להרגיש טוב

בבקשה

 אל תגיד מעבר לזה מילה

חייבת  להרגיש   עצמי

הכי נפלאה ומושלמת בעינייך

אז תהיה כן איתי 

ותחמיא לי כל הזמן

לפני 7 שנים. 10 באוקטובר 2017 בשעה 13:03

כל כך הרבה פחדים ואי הבנות וציפיות ואכזבות

אנשים באים לכאן עם פנטזיות  עם מחשבות מה יהיה

 מה הם רוצים

 איך הם רוצים

 את מי יפגשו

 והדברים הברורים להם ובכלל לא ברורים

 אשליות ומציאות

  צורך ופחד

 רצון עז

       וחרדה הכל ביחד מתערבב למעין התמקחות 

מוזרה בשיחות

 

לפני 7 שנים. 9 באוקטובר 2017 בשעה 8:42

אלו שלא יודעים 

 תמיד מאמינים שיודעים הכל

 מי שיודע הרבה מבין שאין לדעת דבר

 הכל מורכב מהרבה משתנים

 כל אחד  הוא אדם מורכב

וכל קשר בין שניים הוא מאד מסובך

 אז למה מבקשים לדעת 

מה יהיה?

 איך יהיה?

מה יקרה? איך יקרה?

 מה לא  תעשה 

ואם תעשה

אז איך תעשה?

כל מה שאשיב.

מבלי להכיר כנראה יהיה

לא נכון

אבל   נותן מקום לדמיון 

לכל אדם פנטזיה משלו

שהוא רוצה לחלוק עם האחר.

 אבל  תנו לדמיון לפרוח. 

רק אל תבקשו מדריך

מוכן מראש

 

 

 

          

 

לפני 7 שנים. 8 באוקטובר 2017 בשעה 6:41

שאת בכל גופך הנפלא מתמתחת
כל כך בא לי לנגוס לך בתחת
רוצה שתגיבי, שתפעלי
שגופך ינוע למקצב רצוני

אוביל אותך 
בריקוד חושני 
של
התמסרות, ואהבה
תשוקה וכאב
כמו שידעת
איך 

אני אוהב.

לפני 7 שנים. 7 באוקטובר 2017 בשעה 6:30

כל אשר ארצה ואבקש

 את בשמחה  נעה לרצוני

עם המון תשוקה לציות כשהחרמנות גואה בך

 תבצעי הכל 

             כשאת שלי.  שום דבר כבר לא קשור אליך

 את קיימת רק במישור ובמקום שאקבע לך

  נעלמת    פנימה והחוצה

ריקה ממחשבות, מלאה  בתחושות גאווה

על כך שמרוצה ממך

  התשוקות החדשות גורמות לך לרעוד

עם  הכאב   באה החרמנות שאינה  נגמרת

מרגיש אותך רועדת  מיוחמת ככלבה

   כשאת בהקשבה למילים והוראות

       מכורה לכל נגיעה  כאילו זו פעם ראשונה

 מתמסרת לכל  כאב כמו   זה יהיה האחרון

           מתפתלת על השרשרת הכובלת אותך

עם הגאג וכיסוי העיניים

הזיעה והריר והכוס  הדולף

 מטפטפים על גופך

     ולך בכלל לא משנה.  לא אכפת לך דבר

  היקום כולו נוגע בך 

את רק צריכה לדעת שיש לך כל מה שבקשת

וכל כך רוצה עוד, ושלא יגמר 

לעולם

לפני 7 שנים. 6 באוקטובר 2017 בשעה 13:39

אל תשאלי מה אעשה בך

 אל תבקשי לדעת מה אבקש ממך

 לא אגלה  מה אגרום לך לעשות

 לא יהיה לך מושג מה יקרה 

 לא יהיה ברור לך דבר

 לא תדעי דבר

 אל תשאלי 

תבצעי 

 כי אני עושה מה שבא לי בו ברגע

   לפעול לפי הכייף שלי

אז מאין שאדע  לעזאזל מה אעשה בך כשאני  בכלל

עדיין לא פגשתי בך?

 

 

 

 

  

 

 

לפני 7 שנים. 6 באוקטובר 2017 בשעה 10:44

לפני 7 שנים. 5 באוקטובר 2017 בשעה 14:29

כשאת רק צעצוע שלי

לרצוני 

 לשחק בך

 להרגיש אותך  בידיים שלי כמו פלסטלינה

 לקחת אותך, לסובב, להפוך

 לפתל ולהניע כרצוני

 כל מה שארצה לעשות בצעצוע שלי

  לחדור, להצליף, לדפוק,  להניע למטה, למעלה

לפתוח, לסגור

 הכל אפשרי. הכל שלי

פשוט רוצה להנות ממך ובך

 בלי הפרעות

 צעצוע רק שלי

נועד להנאה

לנתינה 

 למשחקי כאב

 למשחקי עונג

 לחדירות ומשחקי הגוף

הכל מותר הכל אפשרי 

 בובה כחפץ מתמסר

ושייך לי

לרצוני

 

לפני 7 שנים. 5 באוקטובר 2017 בשעה 7:36

החדר  תמיד באור עמום כזה. 

מרתף אפלולי עם  הרבה מכשירים

 בכל מקום

 כאלה שהציפייה  בהם

גורמת לציפיות מרגשות ומפחידות

 והכל  מתערבב 

 בחוסר הידיעה מה  יקרה בעוד כמה דקות

תחושה מפחידה מרגשת ומחרמנת

ואת ממתינה 

 כשאת עירומה עם הקולר לצווארך, על הברכיים 

מביטה סביב בוחנת ומנסה להבין למה נועדו

כל המתקנים והחבלים והשרשרות

 והשוטים

    מחזיקה את כיסוי העיניים ביד.

 מביטה על הכלוב

  מדמיינת

 זוכרת  וחושבת על מה שעוד מעט יקרה איתך 

 ממתינה

מחכה

 מוכנה  

רוצה כל כך 

מתרגשת והגוף אכן מגיב

ואז אני מגיע

 

 

  

לפני 7 שנים. 4 באוקטובר 2017 בשעה 15:51

גורה קטנה שאקח ואחנך 

 כלבונת צייתנית שאהנה ממנה

 נשלטת צייתנית  שאדאג לה

שתתן את עצמה לי

      והיא תהיה שלי

ובשבילי

 שתרגיש חופשיה

לעוף..