מה שבא לי..

אני יושב על הספה.  היא על הרצפה שוכבת על צידה, לחיה מונח על כף רגלי השמאלית.  זרועה חובקת את רגלי. כף רגלי השנייה מונחת על   פנים ירכה צמודה לכוס שלה.

היא  אוחזת בכף  רגלי בידה ומצמידה  חזק לכוס הלח שלה.  אני בהחלט מרגיש את הרטיבות שבה.היא  מניעה קלות אגן בתנועות אטיות,  כף רגלי בין שפתיי הכוס  החרמן שלה. בעודה שוכבת בשלווה וחיוך,  פשוט משתמשת באדון שלה להנאה אישית.

     אבל מגיע לילדה שידעה להתמודד עם הרבה דברים חדשים.

 עדיין סימני ההצלפות   נראים ברור עליה.  וישנו צבעם בימים הקרובים.

 הגוף שלה עדיין עם סימני החבלים ששחררתי לפני כמה דקות

       גופה לח מכל מה שנשפך עליו.  ושרידי שעווה  עדיין נראים בצד גופה הגמיש.

 כל פעם בכל פגישה היא מתמכרת לדברים שפעם בתחילת הדרך קבעה כגבולות בלי נחצים. היום היא   במבטים שואלת.. מה עוד?

צריכה הרבה תשומת לב ויחס. כאב, זין והשפלות

       צריכה הכל בכדי להרגיש בחיים

 צריכה והרבה  לסבול בהנאה ולהתמכר למילים

 להרגיש בתוכה את  הצורך מתפוגג ונעלם   בתוך ענן של ריחוף.  

כל כולה כאן ונעלמת בבפנים שהספייס  לוקח אותה למקומות מוזרים לפעמים

   מחליף אישיות באישיות

  היא כקליפה ריקה נעה בתוך הבועה  חצי מחייכת  חצי חולמת

 מתמכרת לכאב ושמחה מול  השפלת המילים

כל  מה שמוטח על גופה נפלא וטוב ונהדר

 היא כאן ולא רוצה ללכת.

 כשהיא שקטה בכלוב.  כבולה לסורגים. עם כיסוי העיניים,וכמובן הגאג.  היא מוטלת שם שקטה ומחכה. על גבה נראים סימני נשיכות. וגם מעט השעווה שטיפטפתי עדיין בולט לאור  הנר באדום.

         אז מגיע הזמן שלי להרגע, יש לי הרבה חומר להספיק ללמוד. ודברים שצריך לעשות..

 אבל תמיד משגיח שהיא בסדר.  לפעמים היא חצי ישנה. מסתובבת מצד לצד.

 אני ניגש מידי פעם. מלטף. מגיש לה מים בקערה. מחזיר את הגאג  והיא חוזרת למקום.

 אוהב שהיא מתמרדת ומסרבת.. צריך להיות   חכם מספיק בכדי להבין היכן   הנקודה בה  היא נכנעת מרצונה משתוקקת ומבצעת הכל. כמו שביקשתי לפני חצי שעה. לפני שהיד  שלי התעייפה.

לא רק הצלפות. עם הרבה  הומור שמצחיק אותה עד שנכנעת.  לפעמים סטירה מחזירה אותה לתלם..

     עונשים צריכים להתאים למצב רוח. למה שבא לי לעשות בה.

 ולהבין את  נקודות החולשה והחוזקים שלה. זה תהליך שלא מסתיים.

 קשרתי אותה למיטה מפושקת. הסרתי את הכיסוי מעיניה.  הנחתי נר בין רגליה  צמוד צמוד לכוס

 והדלקתי.

 כיסיתי את עיניה שוב. ועם האצבעות כיביתי את הנר.

וישבתי לקרוא מאמר שרציתי.

 מציץ למצבה הקפוא. היא לא נעה. אולי בכלל הפסיקה לנשום.

    הנחתי מצבטים על הפטמות שלה.. אז היא  צחקה. נרגעה מיד.

 לשם כך היא כאן.  לצורך משחק והמצאות ורעיונות. כלי להנאה.

האם  הנקב של הנקבה  גורם לה להרגיש שהיא לא חייבת להתאמץ בכדי להציע אותו בצורה יפה?

 אני אוהב את האריזה. אבל בכל זאת, צריך עוד כמה דברים בעטיפה בכדי שזה יהיה מעניין  מושך ומאתגר.

לא אוהב שיחת סטירות..

  כואבת לי היד

     חינוך גוזל הרבה כוחות.

 לא שאני מחכה להערכה ממנה.

 אבל בכל זאת..

 וואלה תירגעי.. 

   גם בתוך הכלוב. עם הגאג  קשורה וכיסוי עיניים

 אני שומע גניחות, משיכה באף.. 

     אבל חינוך דורש סבלנות

 כשהיא תלמד היא תהיה נפלאה.

 אבל  האמת?

   אתגעגע לרגעים כמו עכשו.

נכון שעדיין לא מצאתי את האחת שאני צריך. אבל הדרך הופכת להיות מעניינת.  

 הרבה פניות, סקרניות בעיקר. הרבה שאלות.  הרבה הטפות מוסר.  נשלטים שרוצים להיות נשלטות שלי. 

         הרבה שיחות שמובילות למקומות אחרים. אבל באמת לא כל כך אכפת לי אם  השיחה מעניינת  וכיפית אני לא  מחפש סקס,   טוב, לא רק סקס. אלא גם הרבה אתגר מנטלי של בובת מין.  

         אני ציני.  בטח.

            אבל אין רגע דל.

    וזה מתאים לי. יש לי את הזמן והסבלנות לחכות שזו שמתאים לה  תכנס אצלי לכלוב עם הקולר לצווארה.

אבא

 אבא פירושו דברים רבים

 בעיקר לקבל ולסלוח  ותמיד לאהוב

 גם כשאת עושה שגיאות. בסבלנות לנסות לתקן אותך.

להבהיר לך ולהסביר  בשקט ורוגע מה הטעויות ואיך לתקן

       כשאת מתמודדת עם בעיות אישיות

עם הכאב. ועם  המלחמות הפנימיות שבך

        תמיד להיות שם בשבילך

 בידיעה שאת שם בשבילי ולרצוני

 ועל כך אני מעריך ומחזיר לא פחות

 לחנך בצורה קשה כשצריך.

 לקשור אותך בפינה שנראה לי מתאים

       לנעול אותך בכלוב

      לארגן לך פינה משלך.  

קולר משלך.

ושקט משלך

        ואת תהיי כולך שלי .

                              פשוט תהיי.

למה פונים אלי   גברים?

         ולמה הנשים שפונות באות עם רשימות ובקשות??

   הפרופיל שלי נועד בדיוק לסנן את רוב רובם של חברי הכלוב

    את המתחסדים, את  הצדיקים והנשמות הטובות  שמזדעזעות  מכך שאני מבטא את מה שאני צריך בבהירות  מספקת וממוקדת.

אני תוהה , מה היה קורה אילו כולם כאן היו כותבים  באמת מה שמבקשים ומה רוצים.

     בטח  הכל היה מסתכם במה מילים בסיסיות.

 גם אלו שחושבים שבדסמ זה הם  ולא אף אחד אחר

 אני לא צריך את כולן. רק את האחת שמרגישה שצריכה יכולה ורוצה

להיות במקום הזה שאני דורש.