בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מה שבא לי..

דברים שכתבתי ולא פרסמי עד כה.
אבל שווים גם כיום.
לפני 7 שנים. 10 ביולי 2017 בשעה 6:11

אני יושב על הספה.  היא על הרצפה שוכבת על צידה, לחיה מונח על כף רגלי השמאלית.  זרועה חובקת את רגלי. כף רגלי השנייה מונחת על   פנים ירכה צמודה לכוס שלה.

היא  אוחזת בכף  רגלי בידה ומצמידה  חזק לכוס הלח שלה.  אני בהחלט מרגיש את הרטיבות שבה.היא  מניעה קלות אגן בתנועות אטיות,  כף רגלי בין שפתיי הכוס  החרמן שלה. בעודה שוכבת בשלווה וחיוך,  פשוט משתמשת באדון שלה להנאה אישית.

     אבל מגיע לילדה שידעה להתמודד עם הרבה דברים חדשים.

 עדיין סימני ההצלפות   נראים ברור עליה.  וישנו צבעם בימים הקרובים.

 הגוף שלה עדיין עם סימני החבלים ששחררתי לפני כמה דקות

       גופה לח מכל מה שנשפך עליו.  ושרידי שעווה  עדיין נראים בצד גופה הגמיש.

 כל פעם בכל פגישה היא מתמכרת לדברים שפעם בתחילת הדרך קבעה כגבולות בלי נחצים. היום היא   במבטים שואלת.. מה עוד?

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י